בכלל התכוונתי לכתוב פוסט שמעודד אנשים לצפות בעג'מי בפעם השנייה! (או כמובן גם בפעם הראשונה כפי שכבר כתבתי)
עג'מי הוא סרט מצויין ועוד יותר בפעם השנייה וגם יאיר רווה המכובד כתב זאת. (לא מצאתי איפה אבל כך אמר לי קורא אדוק שלו)
וגם אהבתי את מה שכתב נעם רשף על עג'מי.
ברקע היו דברים שפחות אהבתי כמו מה שצריך לחוות הבימאי סכנדר קופטי (אחד מהשניים שביימו ברגישות וביצירתיות, השני ירון שני) בחיים שלו ביפו ובטוקבקים המעצבנים החושפים את המציאות הגזענית פה שאולי עונים על השאלה שבראש הפוסט.
על הדרך התכוונתי להוסיף מילה על פרשס וגם על The blind Side עם סנדרה בולוק, שני סרטים שעוסקים בגיבורים שחורים דומים אך שונים- נער ונערה ועל הכתיבה שמצילה אותם יחד עם אנשים טובים- (לבנים בראשון ואישה לסבית שחורה בשני). יש הרבה ניתוחים שאפשר לעשות על ההבדלים המגדריים ועל הגורלות של שני הגיבורים, וכמובן על הסגנון השונה של הסרטים. (הראשון כפי שהגדיר ידידי- הולמרק משודרג והשני חיספוס פנטסטי שבינתיים אסתפק בהפנייה אליו לביקורת של ענת גור על פרשס.)
אבל לא יכולתי להתעלם ממשהו שהופיע היום בהארץ, במדור שאף פעם לא ביקרתי בו ואין לי מושג למה גילגלתי את הדף עד למטה, הכותרת כל-כך הצחיקה-העציבה אותי, האם הם התכוונו לשאול ברצינות כאילו אנחנו נמצאים באיזו שוויצריה מוארת? אולי כן.
זו הכותרת והכתבה למה ערביי ישראל מתקשים למצוא עבודה בהיי-טק שאפשר להכתיר אותה כשאלת קיטבג קלאסית!
כנראה שצריך לשמוח שכתב מעז לשאול את השאלה וגם לתהות אם זה קשור לגזענות או לקליקות שנוצרו בצבא.
וכדי לא לשדר פסימיות מוחלטת, או בעצם דווקא כן, נזכרתי שביום שבת האחרון עצרתי בצומת שביציאה מעפולה, בכביש 65. במסגרת שבת של האבסת דברים לא בריאים כמו גרעינים שחורים, שוקומקופלת ועוד חשקה נפשי בגלידה של מקדונלדס, תחתית התחתיות…. שמחתי לראות שמנהלת הסניף וכמעט כל העובדים היו ערבים-ישראלים והאמת שגם רוב הקליינטים והדיבור בערבית ועברית לסירוגין היה מקובל ונעים. אבל מה זה אומר עלינו שבסניף אחד של מקדולנדס יש שיוויון?
ודווקא הפעם יש דברים לעשות בשביל לשנות את המציאות המשונה שלנו. ללכת להפגין במוצ"ש בשיח ג'ראח
לראות את עג'מי בפעם השנייה,
ולתהות איך אנשים עוד מתפלאים על המצב אחרי שישראל בשיטתיות מתעללת בתושביה האחרים כמו בנורי אלעוקבי. לפחות האוכלוסייה ביפו קרובה למרכז ויכולה לבטא את הצעקה שלה באומנות, לתושבים הבדואים גם את זה אין.
ואני רואה שכמעט כל הפוסט מלא בקישורים לדברים של אחרים ואני תוהה למה בכלל להעלות כזה דבר לרשת. ונזכרת שלפני כמה זמן, בשיא התקופה הלא יצרנית והמבטלת זמן שבה אני עדיין נמצאת, חיפשתי לראות אם יש דומיין עם השם שלי אביגיל. הופתעתי לראות את הבלוג הזה של אישה אוסטרלית, ישראלית במקור, בשם אביגיל אברבאנל.
תודו שזה שם מרשים. בפתיחה של הבלוג שלה היא כותבת שאחת הסיבות שהיא פתחה את הבלוג נמצאת גם סיבה אגואיסטית, שהיא תדע שהיא לא שתקה נוכח העוול שנעשה לפלשתינאים. שיום יבוא ואנשים יראו שהיו אנשים שלא הסכימו ומחו ודיברו וכתבו.
אני לא יודעת אם אני מסכימה לכל הדעות שלה ולהתכוונות שלה, ובטח שלא עם אמירה בעייתית כמו להחרים מוצרים מישראל וכו', אבל אני מזדהה עם מצוקת הזהות שלה ועם התחושה שכתיבה תציל ממוות. (כשכל מילה במשפט האחרון היא מטאפורית בלבד וקונקרטית בו בעת).
ואם כבר נסחפתי להמלצות ולדיבור על הכתיבה, (שלפעמים מרגישה כמו המוות בעצמו) אז משהו שלא קשור לסכסוך בכלל. (או לפחות לא רשמית).
הצגה מצויינת אבל באמת מצויינת בשם סכינים בתרנגולות שביים ארי רמז שמחזירה את האמון בתיאטרון שנעשה בישראל.
עדכון- וסוף סוף חיובי משהו על נורי אל עוקבי
תגובות
בהשוואה לרעש שעושים ממנו, מעבר לכול החפירות על הנושא זכות השיבה לא באה בחשבון ורצוי שהפלסטינאים יפנימו את זה.
"אילי ביאכולי אלעיצי,מוש מית'ל אילי ביעידהא".
אין דומה זה המקבל את המכות,לזה הסופר אותן.
ואתה עידו,רק סופר את המכות.היית מזמר אחרת אם היית מקבל אותן.
לא בדיוק ברור שהפלסטינאים רוצים לחטוף מכות ומוכנים למשא ומתן על זה בלי לשחרר לביריון איזה סטירה מעצבנת או בעיטה.
אני מזדהה עם הרבה מהמילים והמוטיבציות שלך כאן, וגם עם מה שאמרת על עג'מי (סרט נפלא, מטלטל, יצאתי ממנו נטולת כל יכולת לדבר עליו).
למה לפרסם פוסטים כאלה? כאילו דה….
(-:
טלי- תודה רבה! נתת לי חיוך גדול. ברור לי שבחרתי להתנסח בסוג של טיפשות קלילה, אבל כל עוד זה מודע לעצמו, למה לא. לקחת את העולם בהומור, זה מה שנשאר, לא?
עידו לם- מה הקטע שלך? אתה לא חייב לענות.
ואזרח- תודה. לפעמים אני מרגישה שגם הכותבים "זוכים" רק לספור את המכות, אבל אני יכולה להעיד על עצמי שגם זה כואב מאוד. יש כמובן את העשייה הכואבת באמת בשטח, אבל הרבה פעמים לנו יש את הפריבליגיה לבטל פעילויות כי קר או חם או מה שזה לא יהיה, והם נלחמים על חייהם. וזה בסדר שלנו יש תנאים אחרים, אי אפשר להיות קדושים מעונים, אין לזה הרבה טעם. נכון?
כתבת פוסט הגבתי לך איפה את רואה פה בדיוק קטע? מה הדבר הביזארי פה? אולי שטרחתי לבזבז עלייך זמן תגובה?
פשוט נראה שאתה תמיד מגיב בכל פוסט שעוסק בשמאל המדיני ומאוד מהר, ובנחרצות כזו ובעקביות שלא נראית תלויה במה שכתוב. זה מסקרן, זה הכל.
תלמד לא לנבל את הפה ולקלל.
זה צורם. אתה לא ילד בחטיבת ביניים.
ואם קשה לך, באמת וכולנו לא נכעס, אם תמנע מלכתוב ולהגיב. קודם תלמד לדבר
איפה אתה רואה קללות בתגובה שלי? הכינוי מפגרת לשאלה של אביגיל? מעבר לכך מעולם לא פניתי אליך אז למה אתה דוחף את האף שלך לעניינים לא שלך?