Monthly Archives: יולי 2014

שקט בעין הסערה – ערב של התבוננות ותמיכה בימים בוערים

מנסה משהו חדש.

דהרמה מעורבת חברתית

"הכל בוער. הצורות בוערות. העיניים בוערות…המחשבה בוערת, התודעה בוערת… [הכל] בוער באש התשוקה, השנאה והבורות. בוער … מצער, מאבל, מכאב, ממצוקה ומיאוש"(סוטרת האש)

לפני שלושה שבועות נכנסנו לסחרור. אלימות גוברת ושיח מתלהם שוטפים את ישראל ואת השטחים הפלסטינים. גם מי שאינו נסחף בגלים הקשים הללו עשוי לעמוד מולם חסר אונים.

התרגול שלנו היום הוא אותו תרגול:
בתוך קצב האירועים המהיר – לעצור, להרגיש ולהתחבר.
בתוך רגשות קשים של כעס, בלבול, יאוש – לטפח שקט פנימי, חמלה וקבלה.
בתוך הכאב – לדעת לפעול פעולה מיטיבה.

אנחנו מזמינים אתכם למעגלי התבוננות: מה עובר עלי בימים אלו? מה פירושן של תבונה וחמלה כשמסביב מתפוצץ שוב הסכסוך האלים בין יהודים לערבים? מה היא פעולה נכונה היום?

במיוחד כעת הסנגה עומדת לצידנו: ביחד אנחנו יוצרים מרחב של תמיכה, של התבוננות ושל שיתוף.
הצטרפו אלינו בירושלים או בתל אביב  כדי ליצור ביחד את המרחב הזה.
בירושלים: יום שני 7/7 בשעות 18:30-21:00, בגן העצמאות במדשאה בקצה…

View original post 58 מילים נוספות

יורד בחוץ גשם? השכנים. השכנים נאים בעיניי

(משל למצב?)

אתמול ישבתי בדיוק כאן ודימיתי לשמוע מישהו מבשר את הגשם.

מישהו שכנראה כמוני רצה להיות בזמן ובמקום אחרים.

והרי כל החוכמה היא להיות מרוצה בדיוק היכן שאתה נמצא.

בשבוע הספר האחרון בגיחה הקצרה שלי לכיכר, ניגשתי לגילי בר הלל ולדוכן המקסים שלה בעקבות מה שכתבה על שבוע הספר כאן והצגתי עצמי כשכנתה ברשימות. היא חייכה ותמהה שרשימות עוד קיים או  לפחות שמישהו מתייחס אליו כיישות וזה הצחיק אותי וגם העציב. כן, כנראה שכולם עזבו את הקן ושרשימות זה לא מה שהיה, אבל אני עדיין, ואולי רק אני נכנסת לדף הראשי של רשימות כדי ללמוד על העולם. ומאז אני למדה שאכן, רשימות סוג של התפרק, אבל אני עדיין שמחה על שכניי המוכשרים (גם רכשתי את הספרים הקסומים של עוץ…) גם אם הם סוג של עברו דירה או מתנהלים יותר בעולם הפייסבוק, האתרים העצמאיים או היכן שזה לא יהיה. ולשמחתי עדיין כמובן שמים ברשימות הישן והטוב הפנייה. 

בתור מי שלא נכנסת לאתרי חדשות ואין לי פייסבוק משל עצמי אני מרגישה שאני רק עוברת על הרשימה שהיא עשירה ומלאה תמיד וכך יודעת על מה שבאמת חשוב או מה שאנשים חושבים שזה חשוב ויכולה לנשום בשקט שעולם מסויים עדיין קיים.

אחד השכנים הללו הוא דרור בורשטיין שדרך הבלוג שלו הגעתי לספרים שלו, (כמעט אל כולם, יש לו 11!) לדעות שלו ולעוד ועוד עולמות.

לשמחתי ביום ראשון הקרוב ה13.7 אומנם בירושלים ניפגש.

זה יקרה בשעה שמונה (כלומר אפשר להספיק לגמר המונדיאל שיתקיים בעשר) בספרייה הלאומית.

הסיבה לערב היא שקיבלתי את מלגת פרדס עבור הספר שלי "בת של רב" שיצא בהוצאת אבן חושן (שם דרור בורשטיין הוציא את ספר שיריו הראשון והאחרון)

הכניסה חופשית וזה הלינק לאירוע שם אפשר גם להירשם. בכל זאת ספרייה….

בערב נשוחח על מקורות השראה משותפים, נקרא מהספרים ועוד…

ובכל זאת המצב.

כמה התעצבתי כשנודע לי שגבעת רם החביבה עליי כל-כך ומדשאותיה, סוף סוף מקום אהוב בירושלים, הייתה בעצם שייח' באדר