Monthly Archives: אוקטובר 2012

פוסט מתרגש מרכבת ישראל

אני מרגישה כאילו אני יושבת במחלקת עסקים משודרגת.

ישובה לבדי במושב, לצידי ורד שקיבלתי סתם כך מעובדי רכבת ישראל, וגם משום מה קיבלתי שתי פחיות ממכונה השתייה. (ובצדק כי פחית עלתה תשעה שקלים!!!)

יש חיבור לחשמל ואינטרנט חינם.

הדרך לבאר-שבע מעולם לא נראתה יפה יותר. בצד של השמש אפילו המזגן האימתני לא נורא.

אדם אחר אולי לא היה מתפעל כל-כך. אולי התנאים (כי בכל זאת אני שומעת כמה שיחות טלפוניות בו זמנית) לא כל-כך מושלמים כמו שנדמה לי, והכל וודאי זמני, אבל אדם אחר לא ניסה בשבוע שעבר להגיע מירושלים לבאר-שבע.

באותה שעה, כלומר לאחר השעה עשר בבוקר, בתחנה המרכזית בירושלים, התחושה היא כמו תחנת האוטובוס הגרועה ביותר באקוודור. (ודווקא יש שם כמה תחנות טובות מאוד). ניסיתי (ולשמחתי גם הצלחתי) לעלות על האוטובוס הישיר לבאר-שבע.

הצפיפות, הדחיפות היו ממש כמו של שוק בשר. דווקא בשעת ההמתנה עמדתי ממש קרוב לדלת המדומיינת של הנהג אבל איכשהו, קצת אחרי שהאוטובוס המאסף לבארשבע שלא רבים קפצו עליו נסע התחילה מהומה ובהלה קשה. האוטובוס הפך לדבר הכי נחשק עלי אדמות וכולם פילסו דרך לעלות עליו. הבא אחריו היה כעבור חצי שעה. ורבים רבים, כנראה למודי ניסיון נשארו בחוץ.

החלטתי שאם ברצוני לשמור על בריאותי מוטב לי לישון בתלאביב ולהגיע ברכבת. הפחידו אותי שגם ברכבת ישראל יהיה עומס של חיילים שרוצים להגיע לבסיסי הדרום ביום ראשון אבל היה לי ברור שמה שמתנהל בתחנה המרכזית בירושלים לא יתנהל ברציפי הרכבת.

לרכבת הזו ולתנאים האלו לא התפללתי.

שבוע שעבר "זכיתי" גם לנסוע באוטובוס מאסף מהצפון לתל-אביב. הוא איחר כעשרים דקות בתחנה שהייתי בה, אי שם באיזור טבעון. אבל הנהג, בכלל, הנהגים של אגד הם ממש לא האשמים. הנהג נסע יפה והיה אדיב וסבלן לכל המתרחש. ובכל זאת חשבתי לעצמי כמה אני ברת מזל שאני לא נצרכת לאוטובוס על בסיס יומיומי. וגם איזו פריבלגיה זו לישון בתלאביב אצל חבר ולנסוע כמו מלכה ברכבת.

אז כן, זה אופנתי אולי ללעוג לרכבת ישראל, אבל בתור מי שגדלה בדרום ונסעה במאות אוטובוסים אפשר גם להעריך את הנס שקיים כאן. ואם רק תהיה תחנה במבשרת ציון (כי הקו החדש לירושלים הולך לעבור ממש קרוב ובגלל שעדיין חלם כאן, לא תהיה שם תחנה) אזי בא לציון גואל!

מודעות פרסומת

כל הזית! על עונת מסיקי הזיתים, מוקדש במיוחד לתושבי ירושלים שמרוב קדושה לא יודעים מה הולך ונרקם ממש קרוב אליהם. אבל ממש. עד כדי כך שאולי זה המסיק החופשי האחרון של תושבי כפר אל-וולאג'ה, הכפר אליו משקיפים תושבי גילה, מלחה, עמינדב ועוד….

הבלוג החדש של ידידי וולאג'ה באוויר. כוונת הבלוג לעדכן באופן שוטף על מה שמתרחש/נחסם/נבנה בכפר, על מנת שיהווה מקור מידע שדרכו יותר ישראלים ובייחוד ירושלמים ילמדו על מה שמתרחש כל כך קרוב אלינו.

מוזמנים להציץ (ולהפיץ הלאה דרך פייסבוק או מייל)  http://friendsofwalaja.wordpress.com/ 
מאז שעזבתי את תל-אביב ועברתי לאזור ירושלים, הסיפור של הכפר הזה הוא אחד הסיפורים המדכאים ביותר ששמעתי. על אף שלא החליטו מה קורה עם אדמות הכפר (חוץ מזה שהן הולכות ללכת לאיבוד) המדינה עובדת במרץ. רשות הטבע והגנים כבר שמה שלטי ברוכים הבאים בכניסה לשטח.
אבל יותר פרטים ואינפורמציה יותר מדוייקת תוכלו לראות ולקרוא בבלוג המרשים הזה, שקומץ אנשים פשוט החליטו להקימו. זה הולך להיות כפר מגודר. שבו יהיה גם בית מגודר עם מנהרה פרטית! עוד על אנשים שביקרו בכפר, שמנסים לעשות משהו בכל מיני צינורות, כאן בבלוג של דהרמה מעורבת חברתית.
 
עוד על מסיקים בשטחים ולמה זה רלבנטי לנו, כאן וכאן, במסגרת שלא קשורה (בהכרח) לתרגול רוחני או תרגול מדיטציה:

שלום אנשים יקרים

כמו בכל שנה אתם מוזמנים להגיע ולמסוק זיתים בכפרים הפלסטינים הקרובים לעיר שכם, (ובמקומות אחרים) ובסמוך להתנחלויות. חשיבות נוכחות ישראלים במסיק היא בהפגנת הסולידריות עם תושבי הכפרים -חקלאים שחלק גדול מפרנסתם מגיעה מהזיתים ומבקשים את עזרתנו ונוכחותנו בעונת המסיק. הימצאות של מתנדבים ישראלים בשטח בדרך כלל מרחיק את המתנחלים  וגם גורמת לצבא לשמור ולהגן על המוסקים. לצערי למקומות המגודרים כמקומות המיועדים לחיכוך לא ניתן לישראלים להגיע והצבא הוא שמחליט על כך (קרוב להתנחלויות). בפסיקת בג"ץ נקבע שיש לאפשר לפלסטינים למסוק עד הזית האחרון. תפקיד והפקודה לצבא מחייב אותו לאפשר זאת והנוכחות שלנו תגרום לכך שזה יתבצע. כמו בכל שנה את הקשר עם הצבא והכפרים הפלסטינים מארגנים רבנים שומרי משפט איתם חיביים לתאם הגעת למסיק ואת ההסעות (או הגעה ברכב פרטי) למסיק,לפי הפרטים-הטלפונים בהמשך.

אוטובוס יצא מירושלים מידי יום-תלוי במספר הנרשמים (לא בשבת) מגן הפעמון ב 06:30 ויעבור לאיסוף מתנדבים בתחנת הרכבת מודיעין-פאתי מודיעין בשעה : 07:30

 רכבת מתחנת ארלוזרוב בת"א יוצאת למודיעין בשעה 06:48 ומגיעה ב 07:22

 (הרכבת לראש העין לא פעולת עד סוף חודש אוקטובר)

 נקודת איסוף נוספת לרכבים פרטיים במגרש החניה של תחנת רכבת ראש העין

בשעה 8:00 שם ניתן להשאיר רכבים ולעלות על האוטובוס של הרבנים (לא בשבתות וחגים)

בשבתות וחגים יציאה עם רכבים פרטיים ממגרש החניה של תחנת הרכבת

בראש העין בשעה 8:00 או במעבר אייל בשעה 8:00 בתיאום עם יעקב מנור

מסיק באזור שכם מתחיל השבוע וממשיך מספר ימים לפי הרשום מטה

12.10.12  אזור אלון מורה- ניקבת המים-פינת החמד  כפר דיר אל חטאב

13.10.12  אזור אלון מורה- ניקבת המים-פינת החמד  כפר דיר אל חטאב

   ביום שבת האחרון 6.10.2012 באזור תרקומיה מערבית לחברון הצבא ניסה למנוע בעזרת ירי רימוני גז מדמיע מסיק זיתים שאושר ותואם ומתנדבים ישראלים שנכחוכו במקום מנעו זאת סרט קצר על האירוע בלינק המצורף   https://www.youtube.com/watch?v=FbmP-lCfMW0

להתראותבומה ענבר  054-7670511 במסיק עד הזית האחרון

רישום  מוקדם יבטיח את מקומכם ואת יציאת האוטובוס

טיפול בהפרות סדר וסיוע משפטי יינתנו על ידי – רבנים למען זכויות אדם, והאגודה לזכויות האזרח-

והנה- כל מה שרציתם לדעת על המסיק ולא העזתם לשאול

 מדי שבוע נוציא הודעות ופרטים לגבי המסיקים באותו שבוע.

אנו מבקשים להסב את תשומת לבכם למאמר מרגש של הודא אבו-חמיד שהתפרסם ב"על צד שמאל" להלן הקישור:  http://on-the-left-side.org.il/?p=4569

השנה במיוחד המקורות הכספיים שלנו מצומצמים ונזדקק לתרומותיכם כדי לכסות את עלויות ההסעות

כל תורם/ת יזכה בבקבוק שמן אורגני מיוחד מזיתים איכותיים  תרומות לפקודת "מטה הקואליציה", ת.ד. 1335, כפר-סבא, או לחשבון מס. 119442, בבנק הפועלים סניף 679,(טשרניחובסק כ"ס).

בברכת ימים יפים, חופשיים ומאפשרי חיים לכולנו!

הליכת בית לחם לא תתקיים. כלומר יילכו בבית לחם. יילכו בהרבה מקומות, השאלה היא

אם יילכו מתוך כוונה להפוך את המקום בו אנו גרים לנווה שלום או מתוך כוונה לקחת עוד, להפגין כוח, לכעוס ולעשות דווקא.

יילכו בשביל "להיות שלום" או יילכו מחוסר מודעות ותשומת לב למי שמסביבנו. אולי יילכו חלילה להחרים את מי שחפץ בשלום.

יוזמה חדשה קמה באזורנו, הליכת שלום, הליכה שקטה ומודעת. וזה היה אמור לקרות בבית לחם בחמישי לאוקטובר. הליכת אחות להליכה דומה בסנטרל פארק בניו-יורק. אחות להתכוונות.

אבל הליכת בית לחם הראשונה לא תתקיים. לא עדיין. לא בצורה שהיא הייתה אמורה לקרות.

הסיבה היא משום שלדף הפייסבוק אשר היכה גלים חיוביים נרחבים ביותר ברחוב הישראלי וגם הפלשתיני (למעלה מ5000 לייקים) היו גם הדים פחות אוהדים בחלק מהרחוב הפלשתיני.

הועלו תגובות זועמות בפייסבוק ובוטאו איומים מסוימים כלפי השותפים הפלשתינים.

כנראה לחלק מסוים מהאוכלוסיה הפלשתינית מפגש מסוג זה פוגע במצוקה ובנקודות כואבות, בסוגיות הקשורות לנורמליזציה ולשותפות פעולה עם ישראלים. כאב שמעורר כעס והתמרמרות.

הוחלט למען הרגעת האוירה, לדחות את האירוע כפי שתוכנן מלכתחילה.

תוך המתנה לשינוי בתודעה, לסוג אחר של אוירה ותחושת מפויסות, המארגנים בחרו לתת תמיכה לחברים הפלשתינים מתוך גבולות ישראל.

הליכת בית לחם כצורתה הפיזית תדחה למועד מאוחר יותר. הליכה שהם מקווים שרבות אחרות יבואו אחריה.

הליכת בית לחם הסימלית תיערך בנוה שלום, לשם מוזמנים כל התומכים אשר בקשו להשתתף בהליכה.

לטעמי זוהי החלטה מאוד אמיצה ומפוכחת. החלטה שעושה התבוננות בשינוי אותו אנו מבקשים להיות ואותו אנו מבקשים לקדם. החלטה שיש בה הרבה אי ידיעה והרבה עדות לחוייה הפנימית שלנו ולהוויה החיצונית.

אישית קשה לי עם כל האמירות הפלשתינאיות המתנגדות לנורמליזציה בעוד הציבור הרחב עובד בישראל, בונה התנחלויות, מקיים קשר יומיומי (מרצון או לא) עם ישראל. כאילו עם הימין והשלטון המדכא יש יחסים, אבל עם אנשים שוחרי שלום וחופש לכולם יש חשש ווטו.

אבל אני בינתיים בצד השבע, בצד עם הפריבלגיות והחופש, ובטח יש דברים שאני לא מבינה.

בכל אופן, בינתיים ההליכה בניו-יורק תתקיים ואם זה רחוק מידי, אז יש ריטריטים מיוחדים שמשלבים התבוננות ועשייה בשטחים. אינפורמציה כאן.