Monthly Archives: אוגוסט 2010

לחזור, פשוט כך

טרם שובי לארץ החמימה שלנו, הספיקותי לקיים ולכתוב ראיון עם מורה הדהרמה ינאי פוסטלניק שמגיע לישראל בקרוב. הראיון כאן בניו-אייג' נרג'י

זו הייתה חזרה משונה. פשוט נשמתי אל תוך הכסא, אל תוך הנחיתה, מדיטציה של לעיסת מסטיק מבלי לפקוח את העיניים גם כשמאחורי צועקים הנה ישראל. לא בכיתי כמו פעם ולא רציתי כבר לנחות כמו פעם, פשוט כך, חזרתינינג אם להשתמש בשפה של אהרון מספר הדקדוק הפנימי.

זה היה השיר הראשון של הטיול, נכתב ברכבת:

 

עיר מתים מקבלת את פנייך בכניסה לעיר

בערב הכי מואר שאני זוכרת.

תשע בלילה והנהר אור

וגדרות העץ אור

וגם אני.

 

וזה השיר האחרון שנכתב בבריכת הדגים הזנית בה יש  רהיטי איקאה:

 

יש נהר. יש גדה. יש

אותי. עוד יומיים מישהי אחרת תדלה מים

ותשקה את העציצים.

וזה השיר של ריוקאן שהיה השראה במשך כל השהייה שלי בגן העדן עלי אדמות  בו זכיתי לשהות שישה וחצי שבועות של שכרון חושים. פשוט כך

מי ייתן והשיר ימשיך לפתוח את ליבי ולהתגלם במעשיי

First days of spring — the sky

First days of spring — the sky
is bright blue, the sun huge and warm.
Everything's turning green.

Carrying my monk's bowl, I walk to the village
to beg for my daily meal.
The children spot me at the temple gate
and happily crowd around,
dragging to my arms till I stop.

I put my bowl on a white rock,
hang my bag on a branch.
First we braid grasses and play tug-of-war,
then we take turns singing and keeping a kick-ball in the air:
I kick the ball and they sing, they kick and I sing.

Time is forgotten, the hours fly.
People passing by point at me and laugh:
"Why are you acting like such a fool?"

I nod my head and don't answer.
I could say something, but why?

Do you want to know what's in my heart?
From the beginning of time: just this! just this!