לאהוב את החיים בלי למרות, בלי כש…, בלי אם רק. פשוט לאהוב, אחרת אני כובשת ונכבשת ולא חלק מהחיים

לא יודעת למה דווקא זו הכותרת שעלתה לי לראש. אולי כי החבר שלי שוכב על הגב וקצת נוחר וזה משהו שאפשר לפרש להמון כיוונים, וכל הזמן האתגר הוא לחזור למה שיש בלי לתת למחשבות המצמצמות לעבוד אלא רק להגדיל את התודעה ואת הלב כך שייתנו לכל להיות כפי שהוא.

חזרתי מחווית קנייה של גדולים בסופר של רמי לוי במבשרת. אף פעם לא הייתי בסופר שכזה. אני יודעת שזה מטופש, אבל שמחתי שהיו שם הרבה קונים ערבים. כאילו בחווית הצריכה יש משהו שווויוני. זה טוב? זה רע? היום צפיתי שוב ב"שורו" זה מ1990! זה לפני המון המון זמן! זה בישר כל-כך הרבה על החברה הישראלית שבאמת הפכה להיות כל-כך נהנתנית וקפיטליטסית וקומבינטורית שזה מפחיד.

גם בפעם הראשונה בחיי, למדתי השבוע להשתמש בפיצנטה. מי יודע לאן דברים יכולים להתגלגל.

וגם כתבתי טור שאני אוהבת על מדיטציה שתורמת לראיית המציאות כפי שהיא פה  בנרג'י. ובשבוע הבא אתחיל להנחות קבוצת מדיטציה שבועית, שבעה מפגשים של חיים.

ועוד יותר אהבתי שראיתי שתמי ברקאי, חברתי המוכשרת בעמותת החיים… כתבה על ריטריט הוויפאסאנה בו היינו יחדיו

ואיך אפשר בלי מציאות שפחות נעים להסתכל עליה אבל אנחנו מוזמנים לעשות זאת:

ביום חמישי, 24.2.11, בשעה 11.00 תתקיים בבאר שבע צעדה הפגנתית בקריאה:

הכרה עכשיו

הצעדה תצא מהשוק הבדואי ותצעד עד קריית הממשלה.
אנו קוראים לכל חברותינו וחברינו להצטרף לקריאתם של ועדת המעקב, הועדה העממית באל עראקיב והועדה העממית להכרה עכשיו, להגיע לצעדה, ולתמוך במאבקם העיקש של תושבי אל עראקיב ולקרוא להכרה בכפרי הבדואים בנגב.

מדי יום אנו תומכים בתושבי אל עראקיב ומגיעים בבקרים אל הכפר. חשוב גם שנעמוד יחד, כציבור, ונביע את תמיכתנו בזכותם על אדמתם ובתיהם. להרחבת המאבק, בדרך של הפנייה לציבור רחב יותר ועמידה יחד של ציבור רחב יותר – חשיבות מרובה בתמיכה במאבק ובנחישות להביא להצלחתו.

כל מי שיכול להגיע – אנא הודיעו על הגעתכם, האם אתם זקוקים לטרמפ או אם אתם מגיעים עם רכב ויכולים לקחת עמכם טרמפיסטים. ניתן להודיע ב:

052-6886867, tarabut@gmail.com או לרותי 0545-390402 rutilavi@gmail.com

והזמנה ללמוד איך לפגוש את המציאות בכלים של דהרמה וחוכמה

ביום חמישי 3/3 בשעה 19:30 יהיה בבית הסנגהה בתל אביב מפגש עם איריס דותן. איריס כותבת דוקטורט על עשיית שלום בודהיסטית ומיישמת את הידע שלה במסגרות שונות. מידע נוסף כאן

וגם ללמוד על אנשים שעושים  זאת בשטח כאן בדהרמה אקטיביסטית

והזמנה אחרונה אחרונה להבין עוד פן במציאות על פי התפיסה הבודהיסטית:

סדרת מפגשי "שבילים רבים – דהרמה אחת"

בודהיזם מהשורש: על טבעה הריק של המציאות

יום שישי, 18 במרץ 2011

10:00-14:00 (התכנסות ב-9:30)

סמינר הקיבוצים, דרך נמיר 149, תל-אביב

 

משתתפים: ד"ר אביתר שולמן, ד"ר דניאל סטמבלר, מיכל כהן, יובל אידו טל, תומר פרסיקו

מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר

*  *  *

מושג ה"ריקות" (שונייאטא) ידוע במידה זו או אחרת למרבית ההולכים בדרך הבודהיסטית ובמיוחד לאלו הקרובים יותר למסורות הזן והבודהיזם הטיבטי.

למרות שמדובר על אלמנט מרכזי בבודהיזם, ישנן לגביו דעות  והבנות מעורפלות. משפטים כמו "הכל ריק", "אין לדברים שום ממשות" או "צריך לקבל מה שיש כי ממילא אין לדברים ערך", מבטאים הבנות שגויות של המושג הזה ועלולים אפילו להוביל לאורח חיים מוטעה ומזיק. 

עבור אחרים, מדובר במושג בעל ערך פילוסופי בלבד, שאינו קשור לחיי היומיום שלנו וליכולתנו להיחלץ ממעגל הסבל הקיומי שאנו שרויים בו.

הבנת מושג הריקות יכולה להיות דרך נוספת לחקירת  השאלה – מה מקור האי-נחת שנוכחת בחיינו, ומה ניתן לעשות כדי להיחלץ ממנה או לפחות להקל עליה. כפי שנראה במפגש הקרוב, לא הנסיבות החיצוניות, אלא התעתוע, הידיעה השגויה ותפישת המציאות האשלייתית שבאמצעותה אנו בוראים את עולמנו, הם המקור לאותה אי-נחת, לתסכול, למצוקה ולסבל בחיינו, על מגוון ביטוייהם השונים שכולנו מכירים.

כדי להבין לעומק את מושג הריקות  ולהפוך אותו לדרך חיים ולכלי לשחרור עבורנו, עלינו לחקור אותו באופן שיטתי ויסודי מן השורש. במחקר הזה עוסק חיבורו המרכזי של אחד מגדולי הפילוסופים הבודהיסטים, נאגארג'ונה – "שירת השורש של דרך האמצע" – שבימים אלה יצא לאור התרגום העברי הראשון שלו.

המפגש יוקדש לדיון בהבנת טבעה הריק של המציאות ובכשלים היסודיים של התפישה האנושית אשר מייצרים את האי-נחת שבחיינו, כפי שהם באים לידי ביטוי בהגותו של נאגארג'ונה.

להרשמה באתר "בודהיזם בישראל": www.buddhism-israel.org

*  *  *

"שבילים רבים – דהרמה אחת", הינה סדרת מפגשים העוסקת בנושאים שונים מנקודות המבט של המסורות השונות בדרך הבודהיסטית. כל מפגש כולל תרגול מדיטציה מודרך, פאנל של מורים נציגי המסורות השונות, ופרק זמן לשאלות ותשובות.

עלות המפגש: 30 ש"ח לכיסוי ההוצאות. בהתאם למסורת הבודהיסטית, המורים אינם מקבלים תשלום והמשתתפים מוזמנים  לתרום כנדיבות ליבם (דאנא). 

על המשתתפים:

אביתר שולמן
מתרגם הספר "שירת השורש של דרך האמצע". השלים עבודת דוקטורט בלימודי הבודהיזם באוניברסיטה העברית, שהתמקדה בהגותו של נאגארג'ונה. מלמד בודהיזם והגות ותרבות הודית במספר אוניברסיטאות בארץ מזה שבע שנים, וכיום באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ת"א. במשך אותה התקופה הנחה מספר קבוצות דהרמה, וכיום מקיים קבוצת דהרמה בת"א. אב לנהר, ענבל ולילה. חי במושב מטע.

 דניאל סטמבלר
ד"ר לפילוסופיה, מתרגל את הדהרמה מזה כ- 17שנים. הושפע בעיקר ממסורת נזירי היער של אג'האן צ'ה ומתרגול סוטו זן. תרגל במנזר ואט פא נאנאצ'אט בתאילנד ובמנזר קופאן בנפאל, ולאחרונה תרגל במנזר זן-מאונטיין בניו-יורק בהדרכתו של ג'ון דאידו רושי. הושפע עמוקות מהלימוד של סוזוקי רושי ומייזומי רושי, מחלוצי הזן היפני בארה"ב. גדל בקנדה, עלה לישראל בתקווה לאפשר תרגול זן בארץ וחי בירושלים עם אשתו וילדיו. משמש כמורה המנחה של מרכז הזן בירושלים, כותב ומנגן. עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת בחקר הבודהיזם במערב.

 מיכל כהן
מיכל כהן שבה לאחרונה לארץ לאחר שהות ממושכת באשרם בבריטניה, שם התגוררה ופעלה כמנהלת ומורה בכירה. מיכל מתרגלת בודהיזם מזה למעלה מ- 20 שנה, במהלכן תרגלה תקופות ממושכות (הארוכה בהן בת שנה רצופה) בהתבודדות, לימוד מעמיק של הכתבים המוקדמים ותרגול מדיטציה. מלמדת מזה למעלה מעשור במסגרות רבות ברחבי אירופה ובישראל. בעלת תואר MA בחינוך, מומחית לטיפול בליקויי למידה.

יובל אידו טל
חוקר ומרצה בתחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה הבודהיסטית. מלמד מדיטציה בודהיסטית וזן בודהיסטית. מתרגם כתבים מסורתיים ומודרניים בתחומים אלה. לומד ומלמד במסורת הזן היפני.

 תומר פרסיקו
מוסמך האוניברסיטה העברית למדע הדתות, ודוקטורנט ומרצה לנושא באוניברסיטת תל-אביב. מזה חמש שנים בעל טור קבוע לענייני דת ורוחניות באתר מעריב, וכותב מאמרים על נושאים אלו גם בעיתונים וכתבי עת אחרים. חוקר את התרבות הרוחנית של הניו-אייג', הן בצורה אקדמית והן באופן אישי, טייל ותיק בהודו, מתרגל ומלמד מדיטציית ויפאסנה זה תריסר שנים. מורה לתנ"ך ותרבות ישראל בביה"ס הריאלי העברי בחיפה.

*  *  *

 

עקב אילוצי האולם שעומד לרשותנו מספר המקומות מוגבל, ולכן אנו מבקשים להירשם מראש באתר "בודהיזם בישראל": www.buddhism-israel.org

 

חיים תל-אביביים משונים. אוסף של שבועיים לא מייצגים ובכל זאת. כמו לבקר בטירה שכל השנים אין שלט המסמן אותה,

שאנשים חושבים שזה בשטחים אפילו שזה עשר דקות מכפר-סבא, ממש קצת אחרי (כמה אירוני) רמת הכובש…. שמתהדרת בשלט מפואר- נוסדה ב1936 או משהו כזה. איך לשלטים של יישובים ערביים אין את זה?

או להיות בהלוויה חורפית ומרגשת ולכתוב על זה בטור שלי בנרג'י

וגם לראות בדרך לנגב ולראות את הטרקטורים של קק"ל חורשים אדמות לא שלהם

לשמוע ביקורת חשובה על הסרט האהוב עג'מי ולהבין שהבחירה בלספר את הצד היהודי יש בה משהו אינטרסנטי-פוליטי כי הרי רק לצד היהודי יש הסבר פסיכולוגי ללמה הוא עושה מה שהוא עושה.

לשמוע שני שירים של רונית שחר שהולכים להיות להיטים ולשם שינוי בצדק. אחד נקרא כל העולם ומדבר על זה שכשאת נוכחת ברגע עם כל מה שיש אז יש לך את כל העולם. והשני נקרא העם הנבחר והוא מבקר את שורש התפיסה היהודית שגורמת לנו להישאר גזעניים.

להעביר שיעור בירושלים בבית ספר למחוננים ולהבין כמה ילדים מוצפים בטלוויזיה וכמה זה לא ממש חיובי

היום, יום חמישי, ה-10.2, נהרס הכפר אל עראקיב בפעם ה-16, מאז חודש יולי האחרון. לאחר שאתמול נהרס הכפר על ידי מנהל מקרקעי ישראל, היום הגיעו אנשי הקק"ל מלווים בכוחות משטרה גדולים, להמשיך את עבודות ההכנה של הקרקע לקראת נטיעת יער. נגד תושבי הכפר שהיו במקום הופעלה אלימות קשה: גז מדמיע, ירי של כדורי ספוג, ומכות אכזריות – נגד נשים וילדים.

הנשים והילדים עמדו מול הבולדוזרים ולא נתנו להם לעבור, תוך ניפוף בתעודות הזהות כביטוי לזכויות האזרח הנרמסות שלהם. המשטרה תקפה אותן במכות ובגז מדמיע.

משטח הכפר פונו עד כה 6 פצועים באמבולנסים לביה"ח סורוקה, 4 נשים ו-2 ילדים. תושבי הכפר מדווחים על פצועים נוספים במקום אך קצין המשטרה בשטח מנע מאמבולנסים נוספים להיכנס לשטח הכפר.

3 תושבים נעצרו, בהם קטין בן 16; המשטרה עיכבה חלק מהגברים של הכפר וכן שני פעילים שבאו לתמוך בתושבים: גדי אלגזי ויובל הלפרין.

ראו תמונות מצורפות מהיום. השבוע צילמנו סירטון קצר, המביא את דברי הש'ייח סיאח אל טורי, המדבר על ההתרחשויות ומזמין לביקור בכפר. הנה קישור לסרטון:

http://www.youtube.com/watch?v=PJrLDkAXfV8

תמר, פעילה שהייתה בשטח סיפרה: "עכשיו יש רגיעה, המשטרה נסוגה, הם כנראה הבינו שהם הגזימו. הם פוצצו במכות נשים וילדים שעמדו במחאה שקטה, השוטרים פשוט הכו נשים וילדים. אני עמדתי ליד אישה שקיבלה מכות מארבעה שוטרים אגרופים בפנים, באוזניים בעורף ובעיטות – פונתה בהכרה מעורפלת. לא ברור לי איך המשטרה מתנהגת ככה מול אנשים שעומדים בשקט. ניכרה הפחדה וזלזול מצד המשטרה. האנשים יושבים על האדמה ולא זזים בגשם, נשים וילדים. היה ירי של רימון הלם, כדורי ספוג ישירות על הנשים, מטווח אפס".

עו"ד סאלם אבו-מדיע'ם, המעורב במאבק: "לאורך כל ההריסות וגם עכשיו, המעצרים מכוונים במיוחד נגד פעילים יהודים וערבים שבאים מכל הארץ לתמוך במאבק של התושבים. המטרה של המשטרה ברורה: לשבור את גל התמיכה במאבק ואת המאבק בכלל. לכן המשטרה מפעילה אלימות חסרת תקדים, ומנסה להכריח את הפעילים להפסיק להגיע, כולל ניסיון להתנות שחרור ממעצר בהתחייבות לא להיכנס לכפר. זו הפעלת לחץ על הפעילים ועל התושבים, שלא עומדת במבחן בית-משפט. המניעה להיכנס לשטח והעיכובים לא נעשים לפי חוק, אין הכרזה על השטח כסגור, לא הוצא שום צו. המשטרה משתפת פעולה עם הקק"ל במלחמתה בתושבים."

ביום שבת נקיים כמתוכנן את ביקור הסולידריות בכפר אלעראקיב. פירוט ההזמנה בסוף

 

לעומת זאת יש גם את מאבק הרוכלים.

חבר שלי ואנוכי עורכים כבר שבועיים את הסרטונים וזה כל-כך עצוב. בכלל איך בכל מקום גוזלים ומשקרים וזה על חשבון האיש הקטן. זה לא מפתיע בעצם. מדינה שמההתחלה מספרת רק את הנארטיב שלה שבגרעינו טמונה התחושה של העם הנבחר, איך היא תוכל לבחור בדרך אחרת ומיטיבה? מדינה שלקחה אדמות ולוקחת אדמות עדיין של אנשים שישבו פה מאות שנה, עוד לפני שחשבו לשים שילוטים בכניסה לכפרים, מה הפלא שהיא מתייחסת לחלשים כפי שהיא מתייחסת. שזוג מורים לא יכול לחלום על קנייה של דירה.

 

 

שלום תומכי ותומכות מאבק הרוכלים,

היום בגאולה ישבנו כ 10 בעלי בסטות ושלושה תומכים כדי לדבר על המאבק. היו נציגים פלסטינים משער שכם ושער הפרחים, וגם מנציגים מרחוב יחזקאל בגאולה ובינייני האומה. הנושא: מה לעשות נגד מדיניות ההרס של ראש העיר? איך לגרום לו להקים באיגוד הרוכלים לא רק כדי למנוע את ההריסות אלא גם כדי לשפר את תנאי העבודה של הרוכלים. 

יחד החלטנו כמה החלטות: 

1) למצוא שני עורכי דין, אחד יהודי ואחד ערבי, שייצגו את הרוכלים בתיעה יצוגית. 

2) להפגש ביום שלישי בקרוב 11:30, בבמת העירייה בכיכר ספרא, כדי לבחור נציגים ולהחליט על הפעולה הבאה. כל בעל בסטה לקח על עצמו את האחריות להביא כמה אחרים לפגישה הזו. החלטנו שננסה גם לערב את הקהל הבא לעירייה כדי לנסות להתמודד עם הביורוקרטיה של ראש העיר.

בשביל זה אנחנו צריכים תמיכה. אנחנו צריכים אנשים שיבואו ויעזרו לנו להפעיל "דוכן" בעירייה, דוכן העשוי מקרטון שנצבע ושאיתו נחתים אנשים.

ביום שני הקרוב נפגש כדי לצבוע את הקרטון וכדי להתעדכן לגבי הפעילות. נפגש ביום שני הקרוב ב 19:00 ברחוב שלומציון המלכה 4 קומה 2. אם יש משהו שרוצה להגיע אך לא יכול, נא להודיע!

בעלי הבסטות מנסים להעלות מדרגה, בואו נעזור להם.

 

 

והמזל הגדול בשבילי זה שיש לי את הדרך. הבודהיסטית כמובן. דרך האמצע מכל כיוון עליו מסתכלים, דרך עם לב. דרך שהיא לב. ואת המשפחה שלי שאוהבת אותי על כל זרמיה היהודיים. וגם את הבחירות שלי כמו ללמוד ערבית אפילו שהמבטא שלי דפוק ברמות מביכות. (פוסט מדהים על למידת ערבית נמצא פה) וכמובן החבר שלי והחברים ועוד ועוד סיבות לאושר בתוך המדינה המשונה הזו שהתברכתי לגדול בה ולקחת בה חלק גם כשזה קשה מנשוא.

 

 

הנה ההזמנה לביקור. אנא המשיכו לעקוב אחר ההודעות במייל, בפייסבוק ובאתר. 

ביקור סולידריות באל-עראקיב בשבת הקרובה – 12/02/2011

המאבק של תושבי אל-עראקיב על אדמתם הגיע לשיאו:הביקור יכלול גם סיור קצר באדמות אל-עראקיב, כפר לא מוכר בנגב שנהרס על-ידי הרשויות כבר 14 פעמים מאז יולי האחרון, והסבר על עבודות הייעור השונות שהקק"ל מבצעת במקום, מתוך כוונה למנוע מהתושבים גישה לאדמתם.

נסייר גם באדמות טאוואל אבו ג'רוואל הסמוכות (מעבר לכביש 40), שם תהליך הייעור של הקק"ל מתקדם בהרבה, ונראה איזה עתיד מייעדת הקק"ל לאדמות אל-עראקיב. שם גם הוקם ישוב חדש בשיתוף של הרשויות עם עמותת מתנחלים, בשם גבעות גורל.

והדבר החשוב ביותר – ניפגש עם התושבים הצמאים לתמיכה ולתחושה, שיש מי שנמצא עמם ונאבק יחד עמם.

אנו מארגנים הסעות: חשוב להרשם מראש כדי שנדאג למקומות לכולם

תל אביב: יציאה מרכבת מרכז, חניון סיקסט (לשעבר מסוף אל-על) בשעה 9:30. להרשמה: בעז, 0508883166 או boazy.ya@gmail.com; יעקב, 0505733276 או manor12@zahav.net.il

באר שבע והדרום: עטייה, 0505702064; עזיז, 0507814906

למגיעים במכוניות פרטיות תהיה נקודת מפגש בצומת להבים לכיוון דרום בשעה 11:00.

אנו צפויים לחזור לת"א בסביבות השעה 16:00; הסיורים מתאימים לכולם

ההריסות בכפר נעשות השבוע על בסיס יום יומי. לפני שהדחפורים מתחילים את עבודת יומם בהכשרת השטח לנטיעות הם הורסים לפני כן את המגורים שתושבי הכפר הספיקו לבנות. בזמן ההריסות והעבודות הושמו תושבי הכפר במעצר במתחם בית הקברות של הכפר; חסימות של שוטרים במבואות הכפר וכן בשערי בית הקבורות לא אפשרו הגעה ויציאה. ההתקדמות בעבודות הכשרת הקרקע מתנהלות בקצב מזורז ואנו צופים שתוך מספר ימי עבודה יתחילו בייעור אדמות הכפר.

צריך לזכור: ישנם 45 כפרים בלתי מוכרים בנגב, והמאבק האמיץ של תושבי אל-עראקיב הוא גם המאבק שלהם אסור לשכוח את הנחישות וההתמדה של תושבי אל עראקיב, שאינם מוותרים על זכותם לחיות על אדמתם ובכפרם שלהם. דווקא עכשיו חשוב שנגייס את כל כוחנו ונהיה עמם.

אנא עשו מאמץ להגיע ולהראות לשלטון ולקק"ל שתושבי אל עראקיב אינם לבד.
שהמאבק הוא של כולנו ושאינשאללה – הנישול לא יעבור.

דווקא עכשיו – אסור להשאיר את התושבים לבד.

הם אינם מוותרים – חשוב שגם אנחנו נראה שאיננו מוותרים.

דווקא עכשיו, כשהקק"ל והמשטרה מונעות מהתושבים להתעקש ולבנות, להתעקש ולחזור לכפר – התמיכה הציבורית וההד הציבורי הופכים להיות לכלי חשוב במאבק.

בשלב זה הופכת התמיכה בהם להיות משמעותית עוד יותר

בשבת הקרובה, 12/2 – נצא כולנו לאל עראקיב

להיות עם התושבים, לתמוך בהם

ולהראות לשלטון ולזרוע המבצעת שלו, הקק"ל

שתושבי אל עראקיב אינם לבד.