Monthly Archives: ינואר 2013

יום של סופרים, סופרות ובית חולים שבסופו, ממש בסופו אני מוצאת את עצמי פותחת "דף" בפייסבוק

וזה מזכיר לי את בן זוגי שאמר בצחוק שאולי אם הוא יצביע לביבי-ליברמן כולם יצביעו שמאלה מהם כי הוא רגיל להיות מחוץ לנורמה.

אז אולי עכשיו שיש לי דריסת רגל (קטנה, באמת קטנה, לפחות מבחינתי) ברשת החברתית (אבל בכל זאת דריסה) אולי כולם יתחילו לתרגל מודעות, לקרוא ספרים, לראות את הפלשתינאים כבני אדם שמגיעים להם זכויות?

אבל נחזור להיום שעוד לא נגמר…

זה התחיל כשאספתי את הספרים (מהמהדורה החדשה) שמגיעים לי מההוצאה הנהדרת שלי אבן חושן ושוחחתי עם העורכת המוכשרת שלי עוז רוטברט.

בגשם כמובן….

ונמשך כשביקרתי בתל השומר במחלקת הילדים חולי הסרטן (אתם לא מאמינים כמה ילדים חולי סרטן יש!) ביקרתי שם את מאיס ואת הוריה המקסימים שהחמיאו לי על השתפרותי בערבית!

וזה גם היה בגשם. בחנייה המרוחקת ביותר….

וזה נמשך למפגש מלבב ומשמח עם שתי סופרות מוכשרות! מיכל פיטובסקי שכתבה את אספלט ושהרה בלאו שכתבה גם את נערות למופת וגם את יצר לב האדמה שאני כל-כך אוהבת את עטיפתו! לשלושתנו יצאו השנה ספרים ואנחנו נעשה ערב משותף שיעסוק בקשיי ההתבגרות במגזרים השונים בהם גדלנו. וזה יהיה ב14.3 בתולעת ספרים!

ובכל הזמן הזה, בדיבור הנשי והמשמח הגשם פסק והשמש יצאה לשטוף את העיר….

וזה נמשך כשהלכתי לבית השני שלי לפגוש לקינוח את הסופר דרור בורשטיין שלא אפרט פה את כל ספריו, אולי רק את זה שלא ידעתי אודות קיומו שנקרא כוס התה שלי. היה כיף לראות שוב, אפילו במפגש ראשוני של שני אנשים איך הדהרמה היא ים רחב של חוכמה ושמחה שאפשר לנוח בתוכו. בדיוק כמו הציטוט של ג'ק קורנפילד שהופיע בפייסבוק של עמותת תובנה: אי אפשר לעצור את הגלים, אבל אפשר ללמוד לגלוש . מחר דרור ואני ניפגש בפעם השנייה אל מול קהל. בשמונה בערב. פרטים פה. בעצם זו תהיה החשיפה הראשונה שלי כשהספר שלי לצידי. מעניין.

וכשיצאנו אל הרחוב נראה היה שהרחובות התייבשו….

בהחלט התברכתי היום, היום! במפגשים משמעותיים. וזה כולל גם מפגש קצר עם מורות של עמותת תובנה ושיחות טלפון עם חברים וחברות, וכמובן בן זוגי שהתעקש שלמרות הגשם שהתחיל והברקים והרעמים שנלך לאכול ב24 רופי. מאז שהוא הפך טבעוני, יש לו זכויות יתר…

ועכשיו הפייסבוק. הפייסבוק הזה. בשתיים בלילה. האתר הווירטואלי הזה שתמיד איים/מאיים עלי. אני בוחרת לשכשך בו את רגלי. לחפש חברים. להציע חברות. בשביל הספר שלי. לא ציפיתי לזה. אין את מי להאשים. אפשר תמיד לסגת. אפשר להנות מהשיר של זוהר ארגוב שבנזוגי משמיע לי: "את לי יום, את לי לילה". אפשר בעיקר לאחוז בהכל בקלילות. ולגלוש בים האמיתי של החיים!

טו בשבט עבר וגם הבחירות, אבל העצים והאדמה הפלשתינאית ניצבים בשלהם. לפחות זה מותר להם. מגודרים כמובן… פוסט על שמן זית טעים ועל נטיעת עצים בעונה…

כפר אל וולאג'ה הוא כפר שהמון מתושבי ירושלים משקיפים אליו ואין להם מושג מה הולך שם. לא בתוך הכפר ולא באדמות הסובבות אותו. וגם מי שיודע על סיפורו של עומר למשל, שבימים אלו בונים גדר חשמלית סביב הבית שלו עם מנהרה פרטית לכפר שעלתה מיליונים (רווח לקבלנים כמובן, הפסד למשלמי המיסים), לא ממש יכול לעשות משהו.

בעונה מסקנו שם עם משפחות מהכפר ולצערי למרות האווירה הטובה מאוד שהייתה, היה בשבילי קצת מדכא. מדכא בגלל החמדנות של המדינה שמתכוונת לגזול את האדמות של וולאג'ה ולהפוך אותן לפארק לאומי. למה לתושבי ירושלים מגיע לדווש ולהנות בפארק על אדמות חקלאיות של אנשים שמתפרנסים מהם?

עכשיו החומה כבר הולכת ונבנית למרות בג"צים של כמה וכמה ארגונים ולמרות האבסורד הכולל הקפה של משפחה אחת ושל בית קברות בחומה אישית, הכפר הולך לאבד הרבה מאדמותיו. בשביל לתמוך ולהראות סולידריות מתארגנת קבוצת ידידי וולאג'ה לאירוע נטיעות של עצי פרי מעבר לחומה. פרטים כאן ועוד בנעשה בכפר בבלוג מאיר העיניים של ידידי וולאג'ה.

ובכפר דיר איסטיה (ליד אריאל) המוקף התנחלויות בשמות רומנטיים- יקיר, רבבה, קרני שומרון ועוד… החיים נמשכים, למרות שחיים תחת איום מתמיד ומקבלים חדשות לבקרים צווי עקירה לעצי זית פשוט משום שחלק מאדמות הכפר ממוקמות (לטענת מדינת ישראל) בשמורת טבע. הצחקתם אותם. כלומר ברור להם שזו שמורת טבע. הם התייחסו אליה ככזאת ודאגו לא להזרים אליה ביוב וכדומה. הם נהגו כך אלפי שנים עוד לפני שכך הוגדרה בחוק הישראלי הכובש. חלקם למדו לשחות שם, חלקם עושים שם פיקניק כל יום שישי וחלקם, מי שהאדמות ברשותו נוטע.

אל נא תעקור נטוע? לא אם הנטוע שייך לפלשתינאים. אם קמו שם בשמורה התנחלויות ומאחז, זה כבר סיפור אחר.

האמת שנושא עקירת העצים הוקפא לבינתיים. אבל למי שרוצה יש דרך נוספת, מצויינת וטעימה לתמוך בכפר המקסים הזה. לקנות מהם שמן זית. בכפר יש קואפרטיב של כשמונים משפחות עם בית בד.

הכנו עליהם סרטון יפה כאן וכאן אפשר ליצור קשר עם מוכרי שמן הזית בדהרמה מעורבת חברתית. זול וטעים! ויש נקודות מכירה בכל רחבי הארץ.

שכנים על מדף הספרים בחנות, מדברים על דהרמה וכתיבה במציאות

הפוסט הזה מזכיר לי את המחזה של ענת גוב ז"ל "חברות הכי טובות" בשורה "אני ודוסטויבסקי באותו מקצוע".

אז הספר שלי "בת של רב" יצא לאור, אפילו כתבו עליו יפה בווינט. והיו בינתיים בחירות ועוד הרבה ספרים יצאו מאז, (פחות מחודש) שכתבו עליהם ואני לומדת שוב את אומנות ההמתנה עד שמישהו יכתוב עליו ביקורת. ואז בטח יהיה לי קשה או סתם אחר ומוזר, אבל זה אחר-כך, עכשיו יש כאילו המתנה. לא כיף. אבל כשלוקחים את זה פשוט כמו מה שזה, זה גם לא נורא.

והוא דווקא בחנויות הספרים הגדולות וגם הקטנות ואפילו במבצעים. רק עכשיו אחרי חודש אני הולכת לבקר אותו. לראות על המדפים. כיף שאני כל-כך אוהבת את העטיפה!

ובכל זאת אין הרבה דיבור אודותיו. האם זה בגלל שקונסרבטיבים זה לא מספיק שחור-לבן, לא מספיק מעניין? האם זה כי זה ספר הביכורים שלי, ולמרות דברים שעשיתי כמו מחזות וטורים שפירסמתי בנרג'י, אני לא אייטם? האם זה כי אין לי קשרים וההוצאה שלי קטנה? לא חושבת שיש פתרונות. ובין כה וכה לא חושבת שהם רלבנטיים. זה פשוט מה שזה.

וזה נחמד. שאלות. וכמובן אפקט הזמן שצריך לעבור ושוב הזדמנות לתרגל ולראות מה כן ישנו בחיים. התגובות האישיות שאני מקבלת, השמחה של ההורים שלי, חיי היום יום המשמחים שלי ושל בנזוגי. חיים.

ובתוך כל זה נוצרים הרבה שיתופי פעולה משמחים ואחד מהם הוא מפגש שיהיה לי עם הסופר המכובד דרור בורשטיין. נדבר על דהרמה (מה שלימד הבודהה) ועל כתיבה, על הספרים החדשים שלנו. הספר שלו "אחות שמש" כפי שכבר נכתב בהרבה מקומות הוא מצויין! בניגוד לאחת הביקורות אהבתי מאוד את החלק האמצעי של הדיבור המקוטע, המשלב זכרונות והתבוננות ראשומונית. הוא הזכיר לי מדיטציה וכמובן את כתיבת יואל הופמן וגם חלקים מיוליסס.

המפגש שלנו יקרה במקום שבשבילי הוא בית, בבית הסנגהה של עמותת תובנה. זה בשבוע הבא, ב31.1 יום חמישי בשמונה בערב.

בינתיים מבלי לדעת, חבר שלח לי תמונה (לפחות החברים מתרגשים…) בה הוא צילם את הספר בחנות סטימצקי בממילא ירושלים, בדוכן המבצעים 1+1 ובמקרה, לגמרי במקרה, הספר שלי הונח דווקא ליד זה של דרור. הייתי רוצה לומר שזה סימן טוב לבאות אבל זה כנראה רק מה שזה.

נראה שהוא שומר עליי...

נראה שהוא שומר עליי…

רוב תושבי אבו גוש הולכים להצביע לש"ס ואני, תושבת חדשה, הולכת להצביע חד"ש

במוסך אמרו לבןזוגי ש80% בכפר הולכים להצביע ש"ס. ובאמת ראיתי על המדרכות הרבה פתקי הצבעה של ש"ס.

אמרו לו שש"ס הכי עזרה להם בכל התחומים. שהשמאל אף פעם לא עזר. כשהוא שאל מה עם מר"צ? אמרו לו, מר"צ? הם רוצים שגברים יתחתנו עם גברים!

אני הולכת להצביע לחד"ש למרות סוגיית הנשים. פאשיזם הוא פאשיזם והוא יותר גרוע לדעתי משובינזם.

אני הולכת להצביע חד"ש בזכות דב חנין שתמיד נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון. אני מרגישה תמיד שהוא מייצג אותי, בחוסר האלימות שלו, ברדיפתו אחר הטוב ולא אחר השררה. אני מרגישה שאין אף יום במשך השנים בו הקול שלי מבוזבז. זה הישג די גדול לדעתי.

בינתיים בים הבחירות האלו, בזרם התודעתי המבחין, המעדיף, המקטלג, היוצר ומנציח זהויות, מאוד משמח אותי שהרבה אנשים פונים אליי ומתעניינים בקורס מבוא למדיטציה שייפתח ב3.2 בתל-אביב בעמותת תובנה. נותרו עוד מקומות. פרטים בלינק. http://tovana.org.il/he/schedule/additional/icalrepeat.detail/2013/02/03/4920/46%7C81/

אתמול בערב בקבוצת הישיבה בעין כרם דיברנו הרבה על שמירה של תודעה נקייה ונותנת אמון בבני אדם, בלא ידוע. כפי שאמר מישהו, שבזמנו הוא יצא נחרצות נגד מנחם בגין ובסופו של דבר דווקא הוא יזם פה דבר גדול ומיוחד, את השלום עם מצריים! נעשה את הבחירות המתאימות לנו, אבל נזכור גם את התמונה הגדולה, אנחנו ארעיים פה, אנחנו לא יודעים הכל, אנחנו יכולים להיות אחראיים לרגע הזה ולהתכוונות שלנו להיטיב.

איפה המפלגה שתעבוד לבטל את הרבנות הראשית וחוקי הכפייה הדתית במדינת ישראל? או, ההיגיון בהצבעה פוליטית על פי עניין אחד

רשימה אורחת של הרב מיכאל גרץ

שלא במקרה הוא אבא שלי. (וגם סוג של גיבור ספרי החדש "בת של רב") העניינים שמטרידים אותי יותר בבחירות האלו נוגעים לעניינים הבטחונים-מדיניים אבל ברור לי שדעתו של אבי חשובה ואף קריטית לקיומנו כאן והצעתי לו לפרסם אצלי משהו שהוא כתב לחברי התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בארץ.

להלן הרשימה של הרב מיכאל גרץ:

הרבה אנשים אומרים שהם לא רוצים להצביע עבור מפלגה זו או אחרת בגלל "שהמפלגה מעוניינת רק בעניין אחד", ואילו שווה יותר להצביע עבור מפלגה שמתעניינת בקשת רחבה של עניינים.

בעיני אנשים האלו לא לוקחים בחשבון שהם בעצמם מצביעים בעיקר על עניין אחד. אני לא מכיר הרבה אנשים, דהיינו אף אחד, שאומר שהוא או היא מצביע/ה עבור מפלגה א' כי המדיניות שלהם בכלכלה טובה בגלל סיבות א, ב,ג ומדיניות החינוך שלהם היא כך וכך ומדיניות דת ומדינה שלהם היא ד, ה, ו ומדיניות החוץ שלהם… טוב, אתם מבינים את הרעיון.

ככלל אנו קהל של בוחרים שלא קורא מצעי מפלגות ואפילו לא טורחים לבדוק את הרקורד של מפלגה זו או אחרת בשנים האחרונות בכל התחומים של החיים במדינה. בדרך כלל דבר אחד תופס את התעניינותנו או מועמד או מועמדת מסוימת, ואנו הולכים עם זה. אנו אפילו לא שואלים את עצמנו, "טוב ההוא מדבר נגד ח', אבל בעד מה הוא?" זה פלא שיש מפלגות שאומרות בצורה ברורה למה הם מתנגדים, אבל לא אומרות בכלל מה הם באמת מציעות במקום זה באופן ברור וספציפי.

אני מבין ואף מצדיק את הגישה המתעניינת בנושא אחד. אם יש נושא שהוא כל כך חשוב לי, דהיינו בעיני לנושא הזה יש השפעה ישירה על המצב הקיומי של החברה, אזי מוצדק מאוד להצביע בעיקר על העניין הזה. הלא נביאי ישראל דברו רק על עניין אחד, כי הם הבינו שבלי העניין הזה כל החברה תתפורר ולא נוכל להתקיים. העניין היה "משפט וצדקה" שהנביאים ראו כייעוד של עם ישראל כולו מן הממשל ועד לפרט. בלי דבקות בהמחשת משפט וצדקה בחברה היא תתפורר ותתדרדר לאבדון. בעיני כל דבר שמונע או מפריע להגשמת משפט וצדקה בחברה הוא גם עניין מספיק חשוב להצביע עליו.

אז אני שואל: "איפה המפלגה שתעבוד לבטל את הרבנות הראשית וחוקי הכפייה הדתית במדינת ישראל?" אינני משתמש בניסוח ה"חיובי", כביכול, של העניין הזה, איפה המפלגה שתקדם פלורליזם דתי במדינה. יכולתי להגיד את זה ככה, אבל בתוך עמי אני יושב, וכפי שציינתי כבר רוב האנשים לא מעוניינים ב"בעד" אלא רק ב"נגד". וחוץ מזה מה זה אומר בכלל לקדם פלורליזם דתי בחברה שקיימים חוקים ומוסדות שבמהותם מתנגדים לכל תופעה של פלורליזם? יש לי הצעות ברורות איך להחליף את המצב החוקי הקיים, אבל בלי שקודם נבטל את המחסום הגדול אין להם משמעות בכלל.

הנושא של פלורליזם דתי הוא נושא קיומי לחברה. בהעדר אפשרות של תהליך, של אפשרויות שונות, ישנו רק קו אחד מתחזק וזה עלול להיות אסון. כדי לקיים פן דתי בריא בחברה חייבים לאפשר ריבוי דעות וגישות. חז"ל הבינו את זה ולכן כל השיטה שלהם מבוססת על קיום ואחזקה של תרבות מחלוקת, מחלוקת רצינית ומהותית. הם הבינו שאם לא נקיים תרבות כזאת בסוף יהיה חורבן. הם הביעו את המסקנה הזאת שוב ושוב בכל האמור לחורבן בית שני, ועשו את זה כלקח לדורות הבאים, דהיינו אנחנו.

אין זה מה בכך. הפלורליזם הדתי חיוני להרבה סוגיות קיומיות בחיי החברה שלנו, למשל לחינוך ילדינו, לשוויון בין גברים ונשים, למעמד הגר הגר איתנו, לאתיקה בכל תחומי החיים כולל בשלטון. אפשר להגיד שחברה שכושלת בהנהגת פלורליזם דתי היא חברה שמכבידה מאוד על חיי אוכלוסיות רבות בתוכה. אינני מוכן שמדינת ישראל תמשיך להיות חברה כזאת, והגיע הזמן להצהיר זאת בפומבי ובקול גדול.

אני מציע להצביע, בראש ובראשונה למפלגה שתעבוד לבטל את הרבנות הראשית וחוקי הכפייה הדתית במדינת ישראל. ואם אין כזו, הרמז לנו ברור כשמש, חייבים להקים מפלגה כזאת ומהר.

מפחד מוות לשמחת חיים

אני בדרך להנחות מדיטציה ושיחה בנושא דהרמה ואהבה בעין כרם.

הקריאה הזכירה לי את הערב המקסים הזה שהולך להיות מחר, שלצערי לא אוכל להיות בו.

אני מרגישה שאנחנו, אני, כל הזמן נמצאת במתח של פחד, שמחה, אהבה, חיים.

כשנוצרת לנו ההזדמנות לפגוש אנשים שגופם בסכנה אמיתית (למרות שבמובן העמוק הגוף של כולנו יכול לחדול כל רגע) והם מתעלים מעל הפחד, ופוגשים שמחה ואהבת חיים, זו הזדמנות חד פעמית ומעוררת השראה.

בשנה האחרונה אני מתחככת יותר ויותר בשלושה מחברי הסנגהה שחולים בסרטן. אחד מהם, דרור אלוני, נפטר לפני כחודש.

וישנה גם מאיס בת התשע, שכרגע ישנה בבטחה בכפר שלה זיתא ומחר היא שוב חוזרת לתל השומר.

מחר, שלישי, 15 ינואר ב 19:30 יהיה  ערב שנקרא מפחד מוות לשמחת חיים, ערב עם שמחה-יעל פזואלו וחברים לדרך

הערב בהשתתפות יעקב רז, סטיבן פולדר, תור גונן, מאיר זוהר ושמחה-יעל פזואלו

שירה- מיכל טליה, מנחה- מאיר זהר

הערב יתקיים בקמפוס ברושים אוניברסיטת תל אביב- רח' חיים לבנון 30, פינת רחוב וייז 1.

שמחה-יעל מתמודדת עם מחלת הסרטן כבר כמעט 7 שנים, והיא מקדישה חלק ניכר ממעייניה לסייע לאחרים ואחרות בהתמודדות עם רגשות, אמונות ומחשבות בהחלמה מסרטן.

הערב מתקיים על בסיס נדיבות-הלב, וכל ההכנסות יוקדשו לקרן "חברים לרפואה עבור שמחה-יעל פזואלו".

אפשר לתרום גם באופן ישיר: http://www.haverim.org.il/funds/one_fund/362.htm

כולכם/ן מוזמנים/ות בחום, לבוא ולהפיץ את ההזמנה.

אפשר להתעדכן בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/simcha.yael.pazuelo

ובינתיים בנימה אחרת לגמרי, שמחה לבשר שהספר שלי נמצא במבצע בצומת ספרים. לחשוב שמבצע זה דבר משמח, זה מצחיק!

ועוד יותר מכך שב3.2 שוב ייפתח קורס מבוא לויפסאנה בהנחייתי בתל-אביב. פרטים כאן

מאחלת בריאות ושמחה לכל היצורים החיים