היום הייתה סצנה הזויה במיוחד בה הלכנו לאורתפד כל המשפחה.
לי יש כאבים מהקיץ בכתף, לבן זוגי נתפס הגב כל כמה חודשים והבת שלנו מתלוננת מפעם לפעם על כאבים ברגל. וזה מה שהוביל אותנו לרופא.
מהצד שלו, בת של השכנים בגיל 12 התלוננה על כאבים בשוק (איפה שהבת שלנו כמעט בת ארבע הצביעה) והתגלה לה סרטן ממנו נפטרה.
מהצד שלי, נירית חברתי בגיל 17 התלוננה על כאבים בברך, במסע לפולין כמה אירוני, אמרו לה שזה כאבי גדילה אבל אז התברר שזה סרטן ממנו נפטרה כעבור שלוש שנים.
וביחד, שנינו פגשנו חברה פלשתינאית בת תשע עם כאבים בירך, שגם התברר, אתם כבר יכולים לנחש כ…. כמו שאומרת הדמות בהצגה שיצרתי- "מה לעשות- סרטן זה פופולארי". לפחות החברה האחרונה החלימה והיא חוגגת כבר ארבע שנים מאז!
אז אתם יכולים לתאר לעצמכם למה נרעשנו לרופא- התוודינו שבאנו הרבה מתוך פחד והוא התפלא מצידו על היותנו מוקפים בסרטן, רמזנו שזה עוד כלום, אלו רק הילדות שהכרנו…. בין 2012 ל2014 הכרנו אישית ומקרוב שישה אנשים שנפטרו מסרטן וכמובן אנשים שהתמודדו/החלימו ועוד….
וזה מדהים כמה שזה פושה ומפחיד, ובשביל לעשות את זה "קליל" סיפרנו לו גם על ההצגה שיצרנו שעוסקת בין השאר גם ב…. עוד על ההצגה 'למקרה שלא אהיה בסביבה' כאן
זה ממלא אותי בהתרגשות שאני שייכת לציבור שלא מפחד ברמת העומק מהסרטן אלא מודע לקיומו, ממשותו ואפשרות היותו מילה נרדפת למוות.
ישנו פרוייקט בו אני מתנדבת ואליו אני שייכת שנקרא "מדיטציה אחד על אחד" לחולי סרטן והפרוייקט הזה שם לו למטרה לתמוך ולחזק את חולי הסרטן באמצעות ליווי אישי והקניית כלים מתחום המדיטציה. זאת, מתוך הבנה עמוקה אודות הקשר ההדוק בין מידת החוסן הרוחני והרגשי לאיכות החיים ואף לתוחלת החיים של המתמודדים עם המחלה והשלכותיה .
בימים אלו מתקיים פרוייקט למימון המונים וזה ממש יהיה משמח אם תוכלו גם להצטרף או לצרף לקיומו של הזרם שלא מתכחש /נרתע/בורח/מקלל וכיוצא בזה את המחלה (אולי גם לפרקים) אלא מסתכל לו כמו שפעם היו אומרים- בלבן של העין.
זה הפרוייקט ויש בו כל מיני תשורות מעולות והכי אשמח שהוא יגיע לעוד קהלים שאין להם ממש סיכוי להכיר את זה וגם להעזר בו. עוד סיבה שהפרוייקט הזה כה מיוחד הוא שהוא מתרחש בכל הארץ, יש מתנדבים בפרישה ארצית, וזה מצויין כי יש חולים לרוחבה ולאורכה של הארץ….
ותמונה האשה מעוררת ההשראה, המורה שלי לחיים, שגם כשאין לי כוח לקום עם הבת שלי באמצע הלילה בשביל לעשות קקי, אני נזכרת בה ויודעת שהייתה נותנת הכל בשביל הקימה הזו.
ולא רואים שהיא חולה…
ושמה יעל שמחה פזואלו לוי שידעה איך לחיות וגם איך למות והיא הגתה את פרוייקט המדיטציה הנ"ל וגם הייתה ועודנה ההשראה להצגה שעושה שימוש בכתביה ומחייה את חזונה ואת חייה על אף שנפטרה בנובמבר 2013
