Monthly Archives: ינואר 2017

סרטן סרטן שעל הקיר, איך אפשר אותך להסביר…. או לפחות להכיר… אולי במדיטציה?

היום הייתה סצנה הזויה במיוחד בה הלכנו לאורתפד כל המשפחה.

לי יש כאבים מהקיץ בכתף, לבן זוגי נתפס הגב כל כמה חודשים והבת שלנו מתלוננת מפעם לפעם על כאבים ברגל. וזה מה שהוביל אותנו לרופא.

מהצד שלו, בת של השכנים בגיל 12 התלוננה על כאבים בשוק (איפה שהבת שלנו כמעט בת ארבע הצביעה) והתגלה לה סרטן ממנו נפטרה.

מהצד שלי, נירית חברתי בגיל 17 התלוננה על כאבים בברך, במסע לפולין כמה אירוני, אמרו לה שזה כאבי גדילה אבל אז התברר שזה סרטן ממנו נפטרה כעבור שלוש שנים.

וביחד, שנינו פגשנו חברה פלשתינאית בת תשע עם כאבים בירך, שגם התברר, אתם כבר יכולים לנחש כ…. כמו שאומרת הדמות בהצגה שיצרתי- "מה לעשות- סרטן זה פופולארי". לפחות החברה האחרונה החלימה והיא חוגגת כבר ארבע שנים מאז!

אז אתם יכולים לתאר לעצמכם למה נרעשנו לרופא- התוודינו שבאנו הרבה מתוך פחד והוא התפלא מצידו על היותנו מוקפים בסרטן, רמזנו שזה עוד כלום, אלו רק הילדות שהכרנו…. בין 2012 ל2014 הכרנו אישית ומקרוב שישה אנשים שנפטרו מסרטן וכמובן אנשים שהתמודדו/החלימו ועוד….

וזה מדהים כמה שזה פושה ומפחיד, ובשביל לעשות את זה "קליל" סיפרנו לו גם על ההצגה שיצרנו שעוסקת בין השאר גם ב…. עוד על ההצגה 'למקרה שלא אהיה בסביבה' כאן

זה ממלא אותי בהתרגשות שאני שייכת לציבור שלא מפחד ברמת העומק מהסרטן אלא מודע לקיומו, ממשותו ואפשרות היותו מילה נרדפת למוות.

ישנו פרוייקט בו אני מתנדבת ואליו אני שייכת שנקרא "מדיטציה אחד על אחד" לחולי סרטן והפרוייקט הזה שם לו למטרה  לתמוך ולחזק את חולי הסרטן באמצעות ליווי אישי והקניית כלים מתחום המדיטציה.  זאת, מתוך הבנה עמוקה  אודות  הקשר ההדוק בין  מידת החוסן הרוחני והרגשי לאיכות החיים ואף לתוחלת החיים של  המתמודדים עם המחלה והשלכותיה .

בימים אלו מתקיים פרוייקט למימון המונים וזה ממש יהיה משמח אם תוכלו גם להצטרף או לצרף לקיומו של הזרם שלא מתכחש /נרתע/בורח/מקלל וכיוצא בזה את המחלה (אולי גם לפרקים) אלא מסתכל לו כמו שפעם היו אומרים- בלבן של העין.

זה הפרוייקט ויש בו כל מיני תשורות מעולות והכי אשמח שהוא יגיע לעוד קהלים שאין להם ממש סיכוי להכיר את זה וגם להעזר בו. עוד סיבה שהפרוייקט הזה כה מיוחד הוא שהוא מתרחש בכל הארץ, יש מתנדבים בפרישה ארצית, וזה מצויין כי יש חולים לרוחבה ולאורכה של הארץ….

ותמונה האשה מעוררת ההשראה, המורה שלי לחיים, שגם כשאין לי כוח לקום עם הבת שלי באמצע הלילה בשביל לעשות קקי, אני נזכרת בה ויודעת שהייתה נותנת הכל בשביל הקימה הזו.

ולא רואים שהיא חולה…

ושמה יעל שמחה פזואלו לוי שידעה איך לחיות וגם איך למות והיא הגתה את פרוייקט המדיטציה הנ"ל וגם הייתה ועודנה ההשראה להצגה שעושה שימוש בכתביה ומחייה את חזונה ואת חייה על אף שנפטרה בנובמבר 2013

________-331

מאיר בנאי- תמיכה בפרוייקט המדיטציה "אחד על אחד" לחולי סרטן ושכנות במובן העמוק… וכמובן כמה מילים של שכן על ההצגה "למקרה שלא אהיה בסביבה"

מאיר בנאי היה הסלב של ילדותי. ממש ברחוב הסמוך, צמוד לשביל של פלפלון, ממש ליד הבית של חברתי נירית שנפטרה מסרטן ב1995 גרה לה משפחת בנאי.

קרוב וסמוך וחלק מהנוף. היה אפשר לדמיין צלילים בוקעים מהמחסן כשעברת לידם. בכל יום כיפור השמועות היו מנחשות אם מאיר יהיה או לא יהיה בבית הכנסת האורתודוכסי וכך או כך שם היה נקבע מקום המפגש של כל החבר'ה לדורותיהם.

כמובן שקניתי קלטת של גשם ושל ההופעה החיה. וכמובן שהיה את אביתר.

אח של… שתי שכבות מעליי, חביב הבנות, זה שנתנו לו לצאת לטיולי הצופים השווים גם בלי שהיה חלק רשמי מהשבט. הרבה עם גיטרה ומבט מופנם ולכבוד החנוכה או שמא היה זה פורים יצר עם השכבה שלו הופעה של מאמי בו הוא שיחק את תפקידיו של בנדודו אהוד.

אז במובן מסויים זה מרגיש מוות של שכן ובמובן העמוק כולנו שכנים, מאוכלסים זה ליד זה בעולם, מחפשים בו מקום.

הבחירה המובנת לא לספר על המחלה מעניינת וכמובן לגיטימית ועדיין מפתיעה כמו החיים… גם כשרואים אפשרויות אחרות של שיתוף, של למידה וצמיחה, של שכנות אנושית במובנה החיובי ביותר.

איכשהו לסרטן תמיד הייתה נראות בחיים שלי. אותה חברה נירית פנתה בגיל 19 לגיוס כספים ב"ערב חדש" על מנת להשיג טיפול תרופות חדשני ביוסטון. וזה מזכיר לי פתאום את המדרש על רבי יוסי שהיה עיוור וראו אותו אנשים הולך בלילה עם אבוקה. שאלו אותו- למה לך אבוקה אם אתה עיוור והוא ענה- שיראו הבריות אם אני הולך ליפול לאיזה בור ויתריעו אותי מפניו.

היום כשמימון המונים נהיה דבר שגרתי זה כמו מזכיר לי את האופציה החברית/השכנית של התמיכה. ואני כה מאושרת לקחת חלק בפרוייקט המדיטציה אחד על אחד שבימים אלו מגייס כספים לצורך המשכיותו והגדלתו. כל הפרטים כאן יעל שמחה פזואלו לוי ההשראה לכל זה למדה מאוד להעזר באנשים בזכות מחלתה.

וההצגה בהשראתה שכתבתי וביימתי ממשיכה להסתובב לה ולשמחתי אחד השכנים פה ברשימות, המבקר רון שוורץ היה בה וכתב עליה בגלובס ביקורת מרגשת ביותר, כנה כל-כך ועוסקת בדיוק בפחד מפני הסרטן והרווח שטמון ביכולת להסתכל לו ולמוות בעיניים. וכמה שזה קרוב אלינו כל-כך. הנה כאן בהפניה

ממש אשמח אם השכנים פה יגיעו לראותה!

יש הצגה אפילו מחר, הצגה מיוחדת מלווה בהרצאה של שניים מהמובילים בתחום המיינדפולנס- ד"ר ריקרדו טרש ומתי ליבליך. כל הפרטים כאן

24-1

מזל סרטן / המונודרמה "למקרה שלא אהיה בסביבה" לא נותנת לפחד להשתלט, והתוצאה רגישה. ביקורת

תודה שכן! על הכנות ועל החוכמה האנושית והעין הביקורתית שלא החמיצה את האומץ והעדינות שיכולים להיות במפגש עם המוות. תודה!

פורסם ב-19/1/17, מגזין G – גלובס @@ אני נוטה לנחש מה יעבור לכם בראש ממש בעוד שנייה-שתיים, כשתקראו שהמונודרמה "למקרה שלא אהיה בסביבה", מבוססת על חייה ועל כתביה של שמחה יעל פזואלו לוי…

מקור: מזל סרטן / המונודרמה "למקרה שלא אהיה בסביבה" לא נותנת לפחד להשתלט, והתוצאה רגישה. ביקורת