כשמביטים בסורגים האלו אפשר להרגיש ממה מורכב הכלא שבתוכו אנחנו חיים
אלון עידן
הקמפיין של הימין החדש הוא קמפיין קלאוסטרופובי. החיבור נטול המרווחים של המילים "יהודי", "ישראלי" ו"ימני" יוצר תחושת מחנק. אדם שמביט בשלטים הענקיים ונתקל בהלחמה המשולשת עלול להרגיש שהוא נמחץ בין מושגים. גם אם חשב לתומו שהוא יהודי וישראלי וימני, הוא בכל זאת קיווה שבין היהודי לישראלי יתאפשר לו להיות מדי פעם סתם חובב כדורגל, או שבין הישראלי לימני מותר יהיה לו מדי פעם לצאת, לשתות ולדפוק קצת את הראש. אז זהו, שלא: הימין החדש מודיע לו שבין היהודי לישראלי לימני אין מרווח לשום דבר, הזהויות רותכו זו לזו, אין יציאה, אלו הם חייך.
אבל דווקא לקלאוסטרופוביה הזאת יש כוח. לא פוליטי, אלא א־פוליטי, אנושי. דווקא כשמביטים בסורגים האלו — יהודישראלימני — אפשר להרגיש ממה מורכב הכלא שבתוכו אנחנו חיים. הכלא הזה לא קשור בהכרח לימין החדש. בנט ושקד בסך הכל מספקים רזולוציה איכותית יותר — נניח K4 — שבעזרתה אפשר להבחין במה שלעתים נדמה כבר כבלתי ניתן להבחנה: הקבלה הכמעט מוחלטת של אנשים את המושג "זהות"; האופן האוטומטי שבו הם עוטים על עצמם בגדים שמישהו אחר תפר עבורם; הטבעיות שבה הם לובשים "יהודי", גורבים "ישראלי" או עונדים "ימני", או לחלופין רוכשים את חליפת שלושת החלקים המוכרת — "חילוני", "שמאלני", "ליברלי" (דמיינו שלט "חילונישמאלניליברלי", רק כדי להמחיש את המחנק).
מעניין אם כשאדם מביט בשלטי הענק האלו הוא תוהה בינו לבין עצמו: האם הזהויות האלו הן אכן אני? האם בחרתי בהן בכלל? האם הן נכפו עלי? האם כדי לעמוד בהגדרות שהן דורשות אני נאלץ לבטל חלקים בתוכי? או להוסיף חלקים שלא מתאימים לי? ובכלל, האם להיות אדם במובן העמוק של המילה זה לא אומר דווקא להתנער מזהויות, להשתחרר מהן, להיות חופשי?
התשובה היא ככל הנראה לא. ההפך הוא הנכון: את התגברות מה שמכונה "שיח הזהויות" אפשר להבין כהעדפה ברורה לעטות עוד ועוד זהויות, עוד ועוד אפיונים, עוד ועוד הגדרות, עוד ועוד הגבלות, עוד ועוד בגדים — העיקר לא להיוותר עירומים. יותר מאשר האי־נוחות שכרוכה בהכפפה של העצמי למאפיינים זהותיים, האדם חרד מאפשרות של ריקנות, של בדידות.
כך שאת "שיח הזהויות" צריך אולי להבין לא רק כ"שיח" במובן של שיחה, אלא כשיח במובן של צמח עם ענפים רבים שמסתירים את הגוף העירום. "שיח זהויות" לא רק כאוסף של בעיות ומאבקים — מוצדקים יותר או פחות — אלא גם כאפשרות של פתרון. כי יותר משאלות תרבותיות, מעמדיות או סוציו־אקונומיות, העיסוק בזהות עשוי לפתור בעיות קיומיות. החרדה שכרוכה בלעמוד לבד מול העולם כשאתה נטול זהות, נטול הגדרות וללא בגדים; החשש לא להבין מה תכלית הדברים, ומדוע אתה פה, ולמה בעצם שלא תעזוב — לעתים מפחיד יותר מאשר להיאבק עבור דבר מה בעל משמעות מוגדרת ומאפיינים מובהקים.
***
המשמעות היא בלב העניין. יותר נכון היעדרה. אם מות האלוהים ומות האידיאולוגיות הגדולות הותיר את האדם נטול נקודות אחיזה חיצוניות, הרי שכעת הנפש האבודה מבקשת להיעטף על ידי מגוון של זהויות שמגנות עליה מפני האיומים המטפיזיים עתיקי היומין — חרדת המוות וחוסר המשמעות.
ובקפיטליזם כמו בקפיטליזם: כדי למלא את החלל מיד נבנים עבור הצרכן אינספור קניונים או לחלופין חנויות בוטיק של זהויות, והאדם עובר ביניהם, לבד או עם חברים, מודד זהויות, מדי פעם מחליף ביניהן, לעתים משתעשע מול המראה עם זהות קצת פרועה, או בעצם שמרנית, תלוי במצב הרוח, תלוי מה הטרנד.
מהרגע שהאדם מניח על עצמו בגדים שמכסים את ערוותו הקיומית, הוא כבר יעסוק באינספור בעיות נלוות: האם הבגד במידה הנכונה, האם איכות הבד טובה דיו, האם לאחר יש בגד נוח יותר, יפה יותר, יקר יותר. העיסוק הזה — למרות התסכולים והמצוקות שהוא מביא עמו — הוא במידה רבה גם משכך כאבים.
אבל הזהות לא רק יוצקת משמעות, היא גם עשויה להועיל בכל הקשור לסילוק מאבקים פנימיים. זאת משום שכחלק מההיערכות למלחמה החיצונית בזהויות מנוגדות, היא מאגדת חלקים בנפש שלא בהכרח מסתדרים זה עם זה. במילים אחרות, במקום להילחם בעצמך — בחרדות, בדיכאונות, במצבי רוח, במגלומניה, ברגשי נחיתות — הזהות אורזת את כל חלקי הנפש המפורקים, מדביקה אותם זה לזה ושולחת את החייל לחזית. כמו שביבי לימד אותנו: אויב חיצוני, איחוד פנימי.
***
לעתים צריך להיזכר באמת הפשוטה: אדם לא נולד יהודי. ולא נולד ישראלי. ולא נולד ימני. וגם לא שמאלני. וגם לא נוצרי. וגם לא צרפתי. הוא גם לא נולד מזרחי. וגם לא אשכנזי. וגם לא דתי. וגם לא חילוני. כל אלה הם מעין סיסמאות גיוס של צבאות זהות, והפיתוי להתגייס גדול כי ככל שתהיה חייל נאמן יותר, כך תרגיש שייך יותר ומוגן יותר; ומצד שני, ככל שתבקש להיפטר מהמדים ולהשתחרר מהצבא, כך תותקף יותר, תופקר יותר ותיאלץ להלך בגפך תחת השמש היוקדת של מדבר חוסר המשמעות. אבל לעתים עדיף למות מצמא לבד במדבר מאשר למות כיהודישראלימנירושלמילדותיסודיצוגיחידאי.
