Monthly Archives: מאי 2016

אני אמא טובה. נקודה.

עשיתי גוגל לראות מה יעלה כשאכתוב את המשפט "אני אמא טובה" וכמעט ולא עלה כלום. למיטב הבנתי האינטרנטית. תקנו אותי אם אני טועה.

כל-כך הרבה סימני שאלה, שיפוט, תחרותיות וביקורת, רשימות חיצוניות ופנימיות של עשי ואל תעשי.

זה לא באמת מפתיע אותי. זה המצב האנושי/הנשי שאנחנו מצויים בו.

אנחנו ממעטים לשבח את עצמנו, עזבו לשבח, פשוט להיות מרוצים מעצמנו, מהחיים שלנו, מהבחירות שלנו, ומשום מה בכל הקשור לאמהות (במיוחד מאדון פרויד והלאה) ההפך הוא האוטומאט!!!

התרגלנו להשתמש בסרגלי מדידה ללא הרף מבלי להבחין שאנחנו ממציאים אותם.

לשמחתי למדתי שאפשר אחרת ועוד לפני שנהייתי אמא.

למדתי גם לאהוב את עצמי, גם לאהוב את האמא שלי, גם לאהוב את האמא שאני.

הייתה לי מורה מצויינת שפגשתי בדרך. יעל שמחה פזואלו.

כשהייתי בסוף חודש תשיעי, מחכה וחוששת מללדת, נסעתי לסדנת מדיטציה של עשרה ימים.

שובצתי בחדר שלה וישנתי לידה. היא הייתה בשנה השמינית למחלת הסרטן שלה והשאירה בבית את ילדתה בת החמש. למשך עשרה ימים. אז לא ידעתי מה זה להתגעגע לבת שלך, והאמת בכלל לא ידעתי מה זה להתגעגע אולי כי אף פעם לא הרשתי לעצמי להתגעגע לאמא שלי, שעד גיל שלושים ומשהו כעסתי עליה והאשמתי אותה בכל מכל כל.

בדיעבד זו הייתה הסדנה האחרונה שלה, וגם אני, שלוש שנים מאז עוד לא התאפשר לי ללכת לסדנה כה ארוכה, לבדי.

אבל הלכתי לכמה סופי שבוע בעמותת תובנה ולתחושתי היא תמיד באה איתי, וזה כנראה גם מה שיצר את ההצגה "למקרה שלא אהיה בסביבה" שתעלה ב2.6 בפסטיבל ישראל.

פרטים פה בהדסטארט שכמובן מוזמנים גם לתמוך בהצגה….

אמהות תמיד משאירות רשימות, גם כשהן עוזבות את ילדיהן בפעם הראשונה לשעה קלה, או לפחות מתכננות כזו ומעבירות אותה הלאה למטפל האחראי.

יעל התחילה לכתוב מילון מונחים שיישאר לבתה למקרה שלא תהיה בסביבה כדי שתוכל להמשיך להיות אמא שלה גם בהיעדרה. מעורר השראה במובן שהיא גם הייתה אמא מצויינת תוך כדי חייה, כזו שידעה לדאוג לבתה ולעצמה בו בעת, וגם כשחשבה קדימה והשאירה את מה שיכלה להשאיר. מילים ותפיסת עולם רחבה וחופשייה שמסייעת רגע אחר רגע.

מאוד אשמח שההצגה הזו תגיע לנשים (וגם לגברים, פשוט יש בהצגה משהו מאוד נשי) שאבדו את אמהותיהן כי זה יכול לתת נחמה, השראה, לימוד ועידוד. מסויים. אומנותי

ראיתי את הסרט המדהים הזה של יובל המאירי רק עכשיו אצל יאיר רווה- מושלם לזכרון, שיפוט ואמהות ומה אפשר לעשות עם זה אומנותית….

יעל כתבה על אמהות:

"אני חושבת שעבורי, להיות אמא, קשור גם באפשרות להיות לא-מושלמת, לטעות, לעשות פחות מהטוב ביותר האפשרי, ולהבין שזה בדיוק הטוב ביותר האפשרי. שאני ראויה להיות האימא שאני, כפי שאני, ולתת הרבה כבוד למיה על האפשרות שלה לשאת אותי, מעבר לנשיאה שלי אותה".

אני יודעת שיעל סייעה לי נפשית לצלוח את הפיכתי לאם וקבלתי את הקשיים הרבים ובלתי נקלטים בדרך ואני רק יכולה לקוות שההצגה תוכל לסייע ולתמוך באחרות ובאחרים כפי שהיא עשתה בחייה ולאחר מותה.

DSCF1749

את התמונה היפיפיה הזו צילם הצלם המוכשר נינו הרמן

מודעות פרסומת