סמיח ג'בארין- קורבן פסח ישן נושן

היום יום ההולדת השלושים ושלוש וחצי שלי. כל יום מעכשיו יהיה היום האחרון שלי בגיל המופלא והחגיגי הזה.

השבוע הזה אין פרשה רשמית, אלא קוראים בתורה את מה שנקרא "שבת חול המועד פסח" (שמות לג פס' 12 עד לד פס' 26) ויש גם הפטרה מיוחדת והיא הפרק המפורסם מיחזקאל העוסק בחזון העצמות היבשות.

בתחילת השבוע חשבתי שאכתוב משהו אישי על העצמות שלי, היבשות, הלחות והשמחות. על איפה הייתי בדיוק בשנה שעברה וכמה חופש ואהבה פנימיים וחיצוניים חוויתי. אבל שוב ושוב אני מקבלת תזכורות כמה ברת מזל אני וכמה החופש של האחרים לידי מוגבל.

עניינו של במאי התיאטרון סמיח ג'בארין, שנמצא במעצר פוליטי מיותר, עדיין לא טופל. וברור שאם לא ייעשה משהו (בתור התחלה התחלתית של מעשה, אפשר לחתום פה על העצומה) אז המצב שלו רק יילך ויחמיר כמו שאומר יחזקאל בהפטרה- ואבדה תקותנו נגזרנו לנו. ראו מקרה טלי פחימה, מרואן ברגותי ועוד רבים וטובים.

ג'בארין נעצר במסגרת ההפגנות כנגד הגעתו של ברוך מרזל היהודי, לאום אל-פאחם בבחירות האחרונות.

אותו קטע שקוראים בפרשת השבוע לקוח מפרשת כי תשא עליה כתבתי פה בהקשר של 'ואלס עם באשיר'. עכשיו כשחיפשתי חומר על סמיח ג'בארין מצאתי את הביקורת המעניינת הזו על הסרט מתוך אתר קדמה- הפורטל המזרחי. ובאמת החיים פה כל-כך סבוכים ומפותלים. לראייה-

לספרדים יש מנהג נחמד בליל הסדר. לפני שאילת 'מה נשתנה' כל הילדים לוקחים מטפחות, מתחפשים לבני ישראל, לוקחים איתם את האפיקומן ויוצאים החוצה. כשהם נכנסים, כל המבוגרים שואלים אותם מאיפה באתם, למה, לאן הם הולכים והם אמורים לספר 'כך יצאנו ממצרים' ואת סיפורם ולבסוף הם נעמדים ושרים את 'מה נשתנה'. בסדר של אתמול כשהילדים התחפשו (3 אחיינים שלי וארבעת בני-דודם מהצד השני) ויצאו החוצה, המבוגרים צחקו ואמרו שלא תתפוס אותם המשטרה ותחשוב שהם בדואים שבאו לגנוב מכוניות. (כן, לא קל להיות שמאלנית וחילונית יחידה במשפחה)

והיום מי שהלך לבית הכנסת שמע מלבד הציווי על קורבן הפסח שקוראים את הפסוקים האלו

(יב) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ: (יג) כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן:

ועכשיו רק נשאר לזכור שהתרבות שלנו או המחשבה שלנו או התנאים הפיזים שלנו השתנו מאז יציאת מצרים. וכמו שחוקק החוק שלא הורסים מקומות קדושים, כך צריך להבין שחייבים לכרות ברית עם מי שישב בארץ הזו לפנינו.

הסיפור של סמיח ג'בארין הוא עוד מחדל ועוד חלק ממנגנון ההשתקה המפחיד שמתרחש פה. אם הוא לא היה ערבי, זה היה נגמר יותר דומה לסיפור של לאה שקדיאל ששוחררה בשקט בתקופת המלחמה. רק בגלל שהייתי עדה בהרבה הפגנות ובמיוחד בהפגנות האחרונות כנגד המלחמה, אני בטוחה שתופרים לו תיק. וזה מקומם. במיוחד בזמן שהיהודים חוגגים את חג החופש.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 3:39 pm

    "מעצר פוליטי"?

  • עידן  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 3:56 pm

    את צודקת, כפי שעולה מתיאור המקרה. אבל כמו שהמגיב מעלי מוכיח לך, אנשים לא עושים אפילו את המאמץ המינימלי ללחוץ על לינקים ולברר בעצמם. לכן אני מציע, אם כבר את מעלה עניין פוליטי ספציפי כזה, שנדחק מהחדשות, לספק לקורא את המידע הבסיסי (גם בגזור הדבק) במקביל לאמירה החשובה שיש לך לומר.

  • אבנר  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 5:22 pm

    "עליית מדרגה בהתנכלות לאזרחים הפועלים בדרכים דמוקרטיות וחוקיות כדי לבטא את דעותיהם הפוליטיות".
    את זה, באותה המידה יכול היה ברוך מרזל לכתוב. האמת היא שזכותו המלאה של מרזל לצעוד באום אל פאחם או בכל מקום אחר. לגבי מעצר הבית של הבחור, מתוך הלינק כלל לא ברור שמעצר זה אינו מוצדק. זה שיש קבוצת לחץ מסוימת שמשחררת עצומות זו לא סיבה להטיל ספק בגרסת המשטרה. אתנ רוצה לשכנע אותי תצטרכי להתאמץ קצת יותר.

  • חנה בית הלחמי  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 5:49 pm

    אכן יש סיכוי סביר שאת צודקת ותופרים לו תיק – כבר ראיתי את זה קורה בעבר.

  • עידן  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 7:59 pm

    חבל שהספקנות הטבעית שלך נעצרת מול גרסת המשטרה. למה גרסתה אמינה בעיניך בלי שהם "התאמצו" בכלל לשכנע אותך? אולי משום שאתה משוכנע מראש שכל מפגין ערבי מסכן את קיומך?

    במקרה הנוכחי המשטרה לא ספקה שום עדויות תומכות, וכל הרקע של האיש הוא בבירור רקע של איש שלום. זה לא הפעם הראשונה שכוחות הבטחון מנסים להטיל אימה על אנשים שפועלים למען דו קיום, ולכן ראוי להתייחס בחשדנות לגרסה הרשמית.

  • אוהד  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 9:33 pm

    ספקנות טבעית זה טוב וזה יופי. הבעיה שבפוסט הזה אין שמץ ממנה, אלא קבלה מוחלטת, נטולת ספקות, של אחת הגרסאות.

  • אביגיל  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 9:45 pm

    עידן- ממש תודה. אתה שופר מצויין וגם הפוסט שלך לכבוד חג החירות הוא חשוב ויקר מאין כמוהו! תודה. זה כל-כך נכון שאנשים משתכנעים מכוחות הבטחון (שלנו), הם אפילו לא רואים את אלמנט השכנוע שמתקיים עליהם.
    אוהד, הייתי במספיק הפגנות בשביל לראות איך מתנהלים הדברים. אני לא מאחלת לך שפעם תחווה איך השרירותיות של הממסד פועלת בעוד אתה שומר חוק, אבל תספיק לך פעם אחת לראות בשביל להבין. וכן, אני ממש מציעה להתייחס בחשדנות לכל גרסא רשמית וכן, גם למי שמקבל כמוני באופן מוחלט את אחת הגרסאות. כמו שאמר הבודהה, תסמוך על הניסיון שלך. אבל ניסיון- לא קריאה מרוחקת של תקשורת. כמו שנאמר בהגדה- צא ולמד.

  • אבנר  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 10:32 pm

    כמו שאני לטענתך קונה תמיד את גרסת המשטרה כשמדובר בערבי, כך אתה קונה תמיד את גרסת הערבי כשמדובר במשטרה. האמת היא שאותי לא מעניין אם הוא ערבי או יהודי. למיטב ידיעתי כדי להאריך מעצר יש לעמוד לפני שופט והוא מחליט לפי חומר הראיות. לי, וכנראה גם לך אין שום ידע לגבי חומר הראיות. אני עדיין סומך על השופטים. מה לעשות כזה אני. לגבי האינטואיציה הבסיסית שלי, כפי שכתבתי בפוסט הקודם, אין שום בעיה חוקית או מוסרית בצעידתו של מרזל (שאישית אני סולד ממנו) ברחובות עיר ערבית. אדם שמנסה למנוע את זה ממנו בעיני אינו שוחר שלום.

  • מוישע זיכמעך  ביום אפריל 9, 2009 בשעה 10:58 pm

    פירוש א' על חד גדיא אין דעם ספר מעשה ניסים, פונ'ם הייליגען "חוות דעת, שטייט א פירוש אויף דעם שיר פון "חד גדיא" אז דאס גייט ארויף אויף די צייטען פונ'ם חורבן בית המקדש ביז ווען משיח וועט קומען.

    דער ציגעלע איז א רמז אויפ'ן בית המקדש וואס ווערט אנגערופען "גדי" אזוי ווי עס שטייט אין פסוק "בכרמי עין גדי", "אבא" מיינט מען דוד המלך, וואס ער הייסט דער פאטער פון חסידים, (חסיד-לפנים משורת הדין) :

    ווען דוד המלך האט געקויפט דעם ארט אויף צו בויען דעם בית המקדש, האט ער איינגעמאנט פון יעדען א האלבען שקל וואס דאס איז ווערט צוויי זוזים.

    דאס מיינט דער בעל הגדה, "חד גדיא" דער בית המקדש "דזבין אבא" וואס דוד המלך האט געקויפט "בתרי זוזי" מיט צוויי זוזים, וואס יעדער האט געגעבן.

    "שונרא" מיינט מען נבוכדנצר דער קעניג פון בבל, וואס ער האט חרוב געמאכט דער ערשטען בית המקדש, ער ווערט אנגערופן "שונרא" ווייל ער איז געווען א "שונא רע" פאר די יודען:

    "כלבא" מיינט מען, כורש דער קעניג פון פרס, דער טעם פארוואס ער ווערט אנגערופען "כלבא" איז ווייל ווען ער איז געווען א קינד, האט ער געטרונקען מילך פון א הינט, און א הונט הייסט א "כלב".

    "כלבא נשך לשונרא" כורש איז געווען דער וואס האט געהארגעט בַּלשַאצַר, דער זון (אדער אייניקעל לויט טייל מפרשים) פון נבוכדנצר, און אזוי האט כורש איבערגענומען דעם קעניגרייך פון בלשאצר. (דריוש און כורש זענען געווען די צוויי טויער וועכטערס פון בלשאצר, און נאך די מעשה מיט די האנט וואס האט געשריבען אויפ'ן וואנט, האט כורש און דריוש געהארגעט בלשאצר, און קודם איז דריוש פון מדי געווארען קעניג, און נאכדעם האט כורש פון פרס איבערגענומען די מלוכה)

    "חוטרא" מיינט דער קעניגרייך פון "יון". דער טעם פארוואס די יוונים הייסען "חוטרא" איז ווייל זיי פלעגען שלאגען די יודען מיט שטעקענס.

    "חוטרא הכה לכלבא" דער קעניגרייך פון יון, האט אומגעווארפן דער קעניגרייך פון פרס, (ווייל נאכדעם וואס כורש פון מדי האט האט געקעניגט, האט דאך דריוש פון פרס איבערגענומען זיין מלוכה, און פון איהם האט עס שפעטער יון צוגענומען).

    "נורא" מיינט מען די חשמונאים. דער טעם פארוואס די חשמונאים הייסן "נורא" איז ווייל די כהנים ווערן אנגערופען נורא, (מדרש) און זיי זענען דאך געווען כהנים:

    "נורא שרף לחוטרא" די חשמונאים האבען מלחמה געהאלטען מיט די יונים, און זיי האבען אוועק גענומען דער קעניגרייך פון די יונים.

    "מיא" מיינט מען אדום און "רוים" איז געווען פון אדום. דער טעם פארוואס די "רומים" הייסען "מיא" איז, ווייל אזוי ווי די גרויסע וואסערן גייען פון איין עק וועלט ביז'ן צווייטען, אזוי אויך די רומיים זענען געווען אזוי שטארק, אז זייער באפעל איז געגאנגען פון איין עק וועלט ביז'ן צווייטען.

    "מיא כבה לנורא" די רומים האבען אוועק גענומען די מלוכה פון די חשמונאים, און שפעטער חרוב געמאכט דער צווייטע בית המקדש.

    "תורא" מיינט מען די ישמאלים, וואס זיי ווערען אנגערופען "תור – אקס" (מדרש).

    "תורא שתה למיא" די ישמאלים האבען שפעטער אוועק גענומען דער מלוכה אין ארץ ישראל פון די רומיים.

    "שוחט" מיינט מען משיח בן יוסף, איידער משיח בן דוד וועט קומען, וועט קודם משיח בן יוסף קומען מלחמה האלטען מיט די ישמאלים:

    משיח בן יוסף וועט אבער געהארגעט ווערען אין דעם גרויסען מלחמה דארך דעם מלאך המות, און נאכדעם וועט משיח בן דוד אונז קומען אויסלייזען. דאס מיינט "ואתא מלאך המות ושחט לשוחט" די גמרא זאגט אז ווען משיח וועט קומען וועט דער אויבערשטער שחט'ן דעם יצר הרע, (מלאך המות) און נאכדעם וועט דער מלאך המות מער נישט קענען הארגענען:

    פירוש ב' על חד גדיא אין די הגדה של פסח פון מהר"ט באנדי ז"ל פון פראנקפורט, ווערט געברענגט א פירוש אויף דעם שיר פון "חד גדיא". אז דאס גייט ארויף אויף א וויכוח (שאלות און תשובות) וואס א איד האט געהאט מיט א מצרי.

    דער איד שפעט אפ פון דער עבודה זרה פון די מצריים "די ציגען", און לאכט אפ ווי נאריש זיי זענען אז זיי בוקען זיך צו א פשוטע ציג.

    די הגדה הייבט אהן: "חד גדיא חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי". דער טאטע האט געקויפט א ציג (די עבודה זרה פון די מצריים) פאר זייער א ביליגער פרייז, 2 גילדען. און צו אזא ביליגע און פראסטע זאך בוקען זיך די מצריים.

    רופט זיך אהן דער איד מיט געלעכטער: "פארוואס דינט איר דעם "ציג" וואס קאסט אזוי ווייניג געלט, דינט בעסער די "קאץ" וואס איז שטערקער און קען אויפעסן די ציג". ענטפערט דער מצרי: "גוט, מיר וועלן דינען די קאץ וואס איז שטארקער"!

    זאגט דער איד: "אויב אזוי, דינט בעסער דעם "הינט", וואס ער איז שטערקער פון די "קאץ" און ער קען איהר צורייסען אויף שטיקער און מאכן א ענדע פון אייער עבודה זרה"! ענטפערט דער מצרי: "גוט, מיר הייבען אהן צו דינען דעם שטארקן הינט"!

    זאגט ווייטער דער איד: "אויב אזוי, איז שוין בעסער אז איר דינט דעם "שטעקן" וואס קען שלאגן און הרג'נען דעם הינט"… ענטפערט דער מצרי: "טאקע גוט, מיר וועלן דינען פאר דעם "שטעקן" וואס האט אין זיך א שטארקן כח, און מיר וועלן זאגן אז דער שטעקן איז אונזער גאט"!

    זאגט צוריק דער איד שמייכעלדיג: "אויב אזוי, איז דען נישט שענער אויב איר דינט דעם "פייער" וואס פארברענט דעם שטעקן און מאכט פון איהם אין איין רגע אַש"! זאגט דער מצרי: "נו גוט, מיר וועלן דינען דעם "פייער" וואס פארברענט דעם שטעקן".

    שפעט פון איהם דער איד: "וואס פאר א גאט איז "פייער", וואס "וואסער" קען איהם פארלעשן? – "וואסער" איז דאך פוהל שטארקער פון פייער". ענטפערט צוריק דער מצרי: "זייער פיין, מיר הייבען אהן צו דינען די וואסער".

    פרעגט איהם דער איד: "אויב די וואסער וועט זיין אייער גאט – קען דאך קומען דער "אקס" און איהם אויסטרינקען. איז דאך שוין בעסער אז איר דינט דעם אקס". זאגט איהם דער מצרי: "גוט, מיר דינען דעם אקס".

    לאכט דער איד אויף איהם: "וואס פאר א כח האט דער "אקס", עס קומט דער "שוחט" און נעמט זיין מעסער אין האנט און שֶׁחְט איהם אפ"… טראכט דער מצרי: "שוין, מיר הייבען אהן צו דינען דעם שטארקן "שוחט" וואס קען שחט'ן דעם אקס".

    פרעגט איהם ווייטער דער איד: "אויב דער "שוחט" איז אייער גאט ווייל ער קען שחט'ן דעם אקס, – אבער דער שוחט ליגט דאך אין די הענט פון דעם "מלאך המות". ווען דער "מלאך המות" וויל, הרג'ט ער דעם שוחט. איז דאך שוין בעסער צו דינען דעם "מלאך המות"! זאגט צוריק דער מצרי: "זייער גוט, פון היינט אהן וועלן מיר דינען דעם שטארקן "מלאך המות" און איהם מאכן פאר אונזער גאט. ווייל ער איז דער שטערקסטער און קען יעדעם איינעם הרג'נען! מיר וועלן קיינעם נישט דינען נאר איהם"!!

    רופט זיך אהן דער איד מיט געלעכטער: "דו טיפש און נאַר וואס דו ביזט"!! – די אלע שטארקע כוחות און קרעפטיגע זאכן וואס געפונען זיך אויף דער וועלט, איז דאך גארנישט קעגען די שטארקע כח און געוואלדיגען קראפט פון דעם איין איינציגען באשעפער וואס האט באשאפן די הימל און ערד"!! – ער מאכט דאך אלע לעבן און העלפט יעדעם איינעם – עס איז נישט דא קיין אנדערע גאט אויסער איהם".

    צום סוף ווען משיח וועט קומען, וועלן אלע פעלקער אפלאזן זייערע עבודה זרה'ס, און איינזעהן אז עס איז טאקע נישט דא נאך א באשעפער אויף דער וועלט אויסער דער אייבערשטער, און זיי וועלן אנהייבן צו פארכטן פון איהם, און איהם דינען מיט'ן גאנצן הארץ, במהרה בימנו אמן!

  • אביגיל  ביום אפריל 10, 2009 בשעה 12:58 am

    חנה- את יכולה לקרוא פה על מה שקרה ללאה שקדיאל במלחמה האחרונה- http://www.notes.co.il/avigail/52336.asp
    התגובה באידיש משעשעת אותי ואני תוהה אם למחוק או לא. זה כמו ארמית והמילים שאפשר להציל הם שהפירוש מסיק שהישמעלים, היינו הערבים הם היצר הרע בסיפור חד גדיא. ושיש בבלוג הזה הרבה עבודה זרה. וכמובן שהארץ היא שלנו ואוטוטו יגיע המשיח שיראה לכולם מה זה. בהזדמנות אשאל את בת-דודתי שלמדה אידיש לפירוש יותר מדויק. בינתיים משאירה, למה לא.

  • מר ינשוף  ביום אפריל 10, 2009 בשעה 10:35 am

    ממעט היידיש שאני יודע, החלק בו מוזכרים הישמעאלים הוא מעין "מדרש עשרת מלכים" המונה את המלכויות ששלטו ביהודים בעבר (מלכויות זרות ויהודיות כאחד) על פי הדמויות מחד-גדיא. הישמעאלים הם תורא, השור, ששתה את מיא, המיים המייצגים על פי פירוש זה את רומי שכיבתה את נורא, היא האש, המייצגת את שלטון בית חשמונאי.

    הפירוש עצמו משעשע (אף כי מדרש עשרת מלכים מופיע בכמה וכמה מקומות ברצינות גמורה). מה שמעניין אף יותר הוא הנחתך שהישמעאלים מיצגים פה את היצר הרע – הנחה שאין לה שחר בטכסט עצמו. מדוע הינחת כך? האמנם משום שהנחת שאם הטכסט יהודי ומופיעים בו ישמעאלים, הוא בוודאי יבקש להשמיץ? ואם אכן זו הסיבה, האין לחשוש גם להטייה מסויימת בנושא המקורי של הפוסט?

  • אביגיל  ביום אפריל 10, 2009 בשעה 12:22 pm

    תודה מר ינשוף שהארת והערת. ברור שהפוסט מוטה לדעתי, זה הפוסט שאני כותבת בו וכנראה שיצרים זה דבר שמטריד אותי ועוד יותר בהקשר של חד גדיא אותנו המחיזו הילדים בסדר שלנו בצורה נפלאה ובה הם נאלצו להפגין את יצריהם המנומנמים. וברצינות, זה מעניין לבדוק האם כל אחד בשיר פועל על פי "יצרו הטבעי" ומאין בא יצר זה.
    ולעניין הישמעאלים, שוב מניסיון, הם והאדומים- שושלת בני עשו תמיד סופגים פרשנויות שליליות במדרשים, הנחתי שכך גם הפעם, אבל התרתי שאני מפרשת את האידיש הלא מובנת. אני מביאה פה את המדרש על עשרת המלכויות שבזכותך חיפשתי ומצאתי. (בקרוב המלוכה….?) יש כמה מדרשים שונים. אחד על מלכים ואחד על מלכויות כמו יוון, חשמונאי, הורדוס ועוד. אני מביאה את הברור יותר שבאמת נותן תחושת התכתבות עם חד גדיא.
    (6) בתי מדרשות חלק ב – עשרה מלכים שמלכו מסוף העולם ועד סופו ואלו הן המלך הראשון זה הקדוש ברוך הוא שהוא מלך בשמים ובארץ שנאמר (ישעיה מד ו) אני ראשון ואני אחרון:
    המלך השני זה נמרוד שמלך מסוף העולם ועד סופו ולא עוד אלא שהיו כל הבריות במקום אחד יראים מפני המבול ונמרוד היה מלך עליהם שנאמר (בראשית י י) ותהי ראשית ממלכתו בבל:
    המלך השלישי זה יוסף שנאמר (שם מא נז) וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב וגו':
    המלך הרביעי זה שלמה שנאמר (מלכים א ה א) ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים:
    המלך החמישי זה אחאב שנאמר (שם יח י) חי יי אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך:
    המלך הששי זה נבוכדנצר שנאמר (דניאל ב לח) ובכל די דיירין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנת הוא ראשה די דהבא:
    המלך השביעי זה כורש שנאמר (דברי הימים ב לו כג) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יי אלהי השמים:
    המלך השמיני אלכסנדרוס מוקדון שנאמר (דניאל ח ה) ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ:
    המלך התשיעי זה המלך המשיח שנאמר (תהלים עב ח) וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ:
    המלך העשירי חוזרת המלכות לבעליה והוא הקדוש ברוך הוא שנאמר (ישעיה מד ו) אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים וכתיב (זכריה יד ט) והיה יי למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד:

  • מר ינשוף  ביום אפריל 10, 2009 בשעה 1:30 pm

    חן-חן על התייחסותך העניינית.

    חששותי באשר להטיה בפוסט המקורי, אין בהן כדי לקבוע חד משמעית האמנם מאסרו של סמיח ג'בארין מוצדק או לא (לא חסרות דוגמאות למעצרים לא מוצדקים, אך לצערנו גם לא חסרות דוגמאות למעצרים מוצדקים). ובכל אופן, אני מוכן בחדווה להצטרף אלייך בקריאה ללמוד מההגדה של פסח כי גרים היינו בארץ מצרים, ולהסיק את המסקנות הראויות.

    ואשר לחד גדיא – הוא אחד השירים היותר חביבים עלי בהגדה, ולו רק משום שלמרות שורת דמויות מחתול וכלב ועד מלאך המוות ואלוהים, הוא שב ומזכיר לנו שבסופו של דבר הכל מתחיל באב אחד, שהלך עם הילדים לשוק וקנה שם גדי קטן, בתרי זוזי.

  • אהרון תמוז  ביום אפריל 10, 2009 בשעה 3:12 pm

    אם את רוצה להיות תלמידת חכמים ראוי שתצקי מים על ידיה של החכמה חביבה פדיה לבית פתיה . חביבה השם ישמרהה ויחייה היא תלמידת חכמים וגאון.

    הרי אם עוסקת את בתורה יודעת את שבשם ישמעאל נשא אחד מגדולי התנאים

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C

  • אהוד  ביום יולי 27, 2009 בשעה 12:23 pm

    כתבת ווידיאו על סמיח ג'בארין בטלוויזיה החברתית – מומלץ!

    http://www.tv.social.org.il/civic/stv-samich-jabarin.htm

כתיבת תגובה