זאת הכותרת שבחרתי בשביל קורס העמקה בודהיסטי שיעסוק במוות, ואיך הכנסתו לחיי היום יום שלנו, גם לשיח, גם לנקודת המבט, גם לחולי שפוגשים אצלנו ואצל אחרים ולכל אספקט בעצם.
ועכשיו אני צריכה ללמוד את זה… והאם אנשים יירשמו לקורס עם כזאת כותרת לא סקסית?
אין לדעת. אבל כמו שלא בחרתי לבוא לעולם, במובן מסויים גם בקורס הזה ובכותרת הזו לא בחרתי.
היא התהוותה מתוך תנאים ונסיבות חיי שיסתיימו מתישהו. אם אזכה לחולי זקנה ומוות לפי הסדר הזה זה יהיה נהדר.
לא כייפי בהכרח ונעים אבל חיובי יותר מלמות צעירה, מה שגם לא ממש יקרה לי, אבל מוותרת על זה כמו שקרה לחברתי נירית שמתה בת עשרים, באמת בדמי ימיה.
אני ממש מקווה ויודעת בעצם שיש הרבה אנשים שמעיזים לדבר על מוות שעושים לו מקום, בין אם מחוסר ברירה, בין מתוך איזו משיכה לא ברורה, בין מנסיבות החיים פשוט כי אפשר.
ימים מאוד מרגשים עוברים עליי, אני קוטפת את פירות ההשקעה בתואר השני שלי בקולנוע ומקרינה את הסרטים שלי, לא פחות ולא יותר ברשת בתי קולנוע לב!
הלב עולה על גדותיו לפגוש את עצמי כמנחת דהרמה (דהרמה- מה שהבודהה לימד) וכיוצרת קולנוע באותו כובע, שכן הסרטים מלווים בהרצאה שעוסקת בנושא החביב עליי…
אז בחודש מאי צפויות הקרנות בקולנוע לב שוהם , בקולנוע לב עומר- לשם אבא שלי היה לוקח אותי בתיכון לראות סרטי איכות ובקולנוע לב אבן יהודה, שזה בכלל נשמע כמו שיר. כל הפרטים והכרטיסים כאן באתר של תודעה חדשה.
מאוד אשמח לפרוץ איזו תקרת זכוכית שלא קיימת ולפגוש קהל
וכמובן אני ממש מקווה שיבואו אנשים אמיצים, כאן אפשר להירשם לקורס שיהיה בתל-אביב במסגרת עמותת תובנה.
וכמו שאני אומרת בסטנד אפ שהתחלתי לעשות (כן גם זה)- גם אם לא תירשמו לקורס שאמור להכין אותנו למותנו, אתם עדיין רשומים בקורס… 🙂
