זה היה בעומר, היישוב בו גדלתי, וזה היה קצת מביך וקצת מחמיא וקצת לא מובן. אבל בו בעת גם מאוד מובן.
ובעיקר חשבתי לעצמי איך במופע החדש, הטרי של הספר, כלומר בגרסה בה אין שורות של ממש אלא רק הקול שלי מקריא את הסיפור "שלי" לא יהיה אפשר לסמן שורות. ומכיוון שערכתי אותו קצת, יכול להיות ששורות שסומנו בספרי אנשים לא יופיעו שם ומה הועיל סימון השורות לאנשים?
והנה עוד שינויי העיתים. וגם את תמונת הפרופיל באתר שיניתי. כן, אני קצוצת שיער, דומה יותר לאמי מאי 
פעם. לא בהכרח מזהה את עצמי אבל מאושרת. כן. מאושרת.
יכול להיות שתשמעו את זה בקול שלי. הקול הצרוד "שלי" שמקריא את הרומן אותו כתבתי.
אפשר לשמוע קצת ממנו ולרכוש את כולו כאן באתר של אייקסט. אתר מדהים של ספרים מוקראים.
זכיתי!
תגובות
אביגיל, באופן בלתי ניתן להסבר, וללא הקשר ישיר קריאת המאמר שלך ׳היכה׳ אותי בהשראה ובאופטימיות.
הזכיר לי שיש לי׳כנפי נשרים אבירים׳.
חג שמח.
וואו יונתן! שימחת וריגשת אותי עד מאוד. במיוחד עם ההקשר לחיבור של השיר של הרב קוק- האם זה הגיע לך מהסרט על יעל שמחה פזואלו? בכל אופן תודה על התזכורת! אכן, כנפי נשרים אבירים, היה ניגון שבשפה אחרת ובזמן ובמקום אחרים לגמרי התחיל לשנות אצלי משהו- בספרדית זה הולך כך: YO SOY UN AGILA SPIRTUAL והמשמעות אני נשר רוחני, נשמע יותר טוב במקור בטקס של טמסקל… היכן שלא תהיה ומי שלא תהיה, תודה!