לפני שבעה שבועות ויום נהייתי אמא.
זה שינה את תודעתי/גופי/ליבי בצורה שעדיין נלמדת ונרכשת.
כמו המחשב, השינה והנהיגה שלי, גם הספר "בת של רב" שיצא ממש לפני כמה חודשים ספורים נדחק מסדר היום, כאמור כמו כל הדברים שמילאו את חיי.
(הדהרמה בעצם לא נדחקה! למזלי! טוב היא לא יכולה להידחק!)
והאמת שהיה לי נדמה שהוא נדחק בכלל מאז שיצא מהמבצע של סטימצקי 1+1
למרות שכתבו עליו נשים מוכשרות כאן בYNET וכאן בNRG והמליצו עליו עוד נשים מוכשרות כמו רקפת זיו-לי כאן, שרון שלו כאן ודורית ישראל כאן. וגם אני מקבלת הרבה תגובות משמחות ומרגשות מחברי עבר והווה/מפסיכולוגים שחושבים שהספר כתוב כמו STUDY CASE משובח/ ומאנשי חינוך שחושבים שאפשר ללמוד ממנו על חינוך!
אבל הנה אתמול, בין הנקות, כשחשבתי לעצמי כמה ציפיות היו לי פעם משבוע הספר וכמה עכשיו כשיש לי ספר אין לי שום חלק בשמחה הזו, הגיעה אליי הודעת טקסט מחבר ובו תצלום של ביקורת בהארץ ספרים שהוא נתקל בה בבית הקפה!
ולא סתם ביקורת. ביקורת מקורא שהבין אותי לגמרי! הייתה לי חוויה דומה עם הקריאה של הקורא הראשון שלי הלא הוא תומר פרסיקו שכתב לי שאלישבע הגיבורה שלי היא דמות שאפשר להתאהב בה!
ולמה אני מערבת את אורלי לובין? כי הכתיבה של המבקר גיא ארליך הזכירה לי אותה. למדתי אצלה את הסיפור "קוצים" של דבורה בארון וכמובן את הספר המפורסם "המשוגעת מעליית הגג" של סנדרה גילברט וסוזאן גובר, שאת שניהם הוא מזכיר בביקורת. אני תמיד חושבת על חיים באר, מורי ורבי כשאני מדברת על הספר אבל עכשיו אני מוסיפה להוויתי גם את מורתי ורבתי במשך כמה שנים טובות את פרופ' אורלי לובין שאף היא השאירה עליי חותם רציני וכנראה באופן תת מודע גם על כתיבתי!!!
משום מה הביקורת לא מופיעה און ליין, וגם ככה עדיף לקרוא קודם את הספר, כי יש שם כמה ספוילרים לטעמי, אבל הנה תמונה שצילם אבי (כבוד הרב) הנרגש!
תגובות
אביגיל יקרה, אמנם את הספר טרם קראתי ואת תינוקך הראשון טרם פגשתי אבל הכי חשוב לי לברך אותך על הרגע הזה. באהבה, יולי
תודה רבה יולי יקרה!
משפע הספרים בחנויות, תמיד יוצאים ספרים איכותיים וטובים בשוק.
ניר- לא יודעת אם התכוונת אל הספר שלי אבל תודה בכל אופן… הדובדבן שלכם נראה מעניין מאוד!