חוסר וודאות, אי ידיעה- האתגר הגדול של החיים. של כל המשתתפים במשחק החיים, לפני ניתוח, לפני בנייה של גדר, אחרי הוצאת ספר לאור…

בימים אלו מעסיקים אותי כל מיני תחומים ושוב ושוב אני פוגשת שהמכנה המשותף להם הוא התמודדות עם חוסר הוודאות שכרוך בחיים.

ישנה השאלה הגדולה- מתי נמות, שאין לנו מושג מה התשובה לכך וממנה נגזרות כל השאלות הקטנות יותר בעוצמות שונות- מתי נאכל, מתי יכתבו עליי ביקורת, איך יעבור הניתוח של מאיס מחר, איך ייראו חייה? מה יקרה לתושבי וולאג'ה שבימים אלו מקיפים את יישובם בגדר, מה הטעם בנטיעת עצים באדמות שלהם שיישארו מעבר לגדר ההפרדה, ואיך ייראו החיים של עומָר ומשפחתו לאחר ש"יקבל" גדר חשמלית אישית סביב ביתו, יותר נכון שיגודר. הרי מנהרה פרטית המחברת בינו לבין הכפר שלו כבר יש לו. כנראה שבוני הגדר לא מקבלים אותו כסף כמו חופרי ובוני המנהרה שכן הם פחות מזדרזים. ואולי כי יש עוד ערעור על כך?

ולפעמים זה עוזר שיש מה לעשות, למרות שיש אי ידיעה עצומה. פשוט בשביל לעשות כי מה עוד יש? וכך בשבת הקרובה תתרחשנה נטיעות באדמות וולאג'ה שהולכות להפוך לפארק לאומי יהודי מבלי לדעת האם זה הדבר הכי נכון לעשות.

ועוזר ללכת שוב לבקר את מאיס ואת הוריה יום לפני ניתוח די גורלי ודרמטי בירך ובברך למרות שלא ברור שיש את המילים הנכונות ויכולת להכיל את הפחד והמתח בו הם שרויים.

וזה לא תמיד עוזר שיש ידיעה מוקדמת ונסיון עבר של דברים כי כל הזמן הכל משתנה ויש לנו ציפייה מתמדת לעוד, לדעת עוד. האם לא בשל כך אנחנו מחוברים לערוצי הידע השונים? כאילו שאם נדע יותר (וזו כמובן שאלה מה זה לדעת) נהיה בשליטה יותר. וזה הרי לא נכון. כי אין לנו תשובה לשאלה הגדולה ההיא. יש הזמנה ואתגר לחוות את הלא נודע. שוב ושוב ושוב.

אתמול בערב התקשר אליי פסיכולוג קליני שקרא את הספר ומאוד נהנה, התרגש והזדהה. הוא אמר שאפשר ללמוד הרבה מהסיפור המשפחתי ברמה הקלינית. וזה כמובן שימח אותי. 

אז הנה "ביקורת" או יחס שהתפרסמה בנוגע לספר שלי שפירסמתי את זה שלשום בדף הפייסבוק של הספר. עדיין לא מבינה את נפלאות הפייסבוק, שמחה להוסיף את זה לרשימת אי הידיעה שלי….

ביוני 2008 כשסיימתי נרגשת את כתיבת הרומן שלי שאז קראתי לו "בת הרב", לאחר עשרה חודשים במקסיקו ידעתי שאני צריכה למצוא מישהו שיקרא את הספר.

חשבתי לעצמי שחברים זה לא טוב ומשפחה זה לא טוב והכי טוב אם אמצא מישהו או מישהי שאני מעריכה מאוד את דעתם באופן כללי וגם את אורח חייהם וגם שיש להם נגיעה מסוימת לתכנים יהודיים שהספר משופע בהם.

לאחר מחשבה וחיפוש עלה בדעתי לפנות לתומר פרסיקו.

הכרתי אותו באופן מאוד עקיף דרך עמותת תובנה אבל בעיקר מהבלוג המצויין שלו  באתר "רשימות" שאז עוד לא הייתי חלק ממנו.

פניתי אליו במייל, נדמה לי שזה כבר היה כשהגעתי לניו-יורק ולמרות שהוא הצהיר שהוא לא מבין/מתמחה בפרוזה הוא הסכים!

ועכשיו, כמעט חמש שנים לאחר מכן, מכיוון שאין עוד ביקורות ספרותיות, תומר הסכים שאפרסם את החלק הראשון מהמכתב שהוא כתב לי. את העצות שלו אימצתי, והספר עבר הרבה עריכה אז לא אפרסם את המשך המכתב.

כאמור, זו תגובה עוד לפני שהספר שונה והודפס! אז אל תתפסו אותו במילה….

תודה תומר!

"הרגע גמרתי לקרוא.

מאוד יפה.

טוב: אז אהבתי מאוד את הספר. כתוב יפה וחי ומעניין. ממש ממש טעים ומזין.

הסוף מרגש במיוחד.

באמת נהנתי לקרוא. אלישבע היא גיבורה נהדרת: כנה ואנושית וצעירה ותמימה וחכמה וטובה. ממש להתאהב בה.

אין לי יותר מדי מה להוסיף על המחמאות שכבר נתתי. אני בכל אופן חושב שהספר יותר מראוי לדפוס, שממש יהיה חבל אם לא יראה אור, ושטיפש כל מו"ל שלא קופץ עליו.

דבר נוסף: אני מעריץ את יכולתך לתאר הפרשות. שתן, קיא, וכו'. הכל כל כך טבעי. אני לא הייתי מצליח לכתוב ככה. זה נותן מימד אדיר של אנושיות לספר, וזה מרכיב שכמובן חשוב בו מאוד. גם האוננות חשובה והספר לא היה אותנטי בלעדיה.

ושמת לב (כמובן!) שאיימי דומה מאוד לאִימִי, וכמובן שיש כאן משחק על תחליף-האם, ושמא האם-המשודרגת שאיימי מהווה בשביל אלישבע. העניין הוא שבכך שאת, המחברת, מנקדת את המילה אימי, את מאפשרת לקורא להבין שאת מבינה שהמילים הללו דומות מאוד, כי את דואגת שהוא לא יתבלבל, ונוצר כאן היזון חוזר, וחוזר חלילה, של מודעות עצמית: את קוראת לה איימי בכוונה, כדי שהקורא יקלוט משהו, אבל את יודעת שהשם שלה כל כך דומה למילה "אימי" שהקורא עלול לא רק לקבל רמיזה נאה לעניין, אלא ממש להתבלבל ביניהם, לכן את מנקדת, ואז גם הקורא יודע, שאת יודעת, ושניקדת כדי שהוא לא יתבלבל, כלומר שהכל היה בכוונה תחילה… "

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: