הראשון במאי או מוסא הפלשתיני

בשישי-שבת אני ובנזוגי הולכים "לעבוד" בפלשתין.

בכפר קטן, מקסים וידידותי שנקרא דיר-איסטיה.

שנה שעברה מסקנו שם זיתים. עכשיו זו לא העונה, אז עוד אין לדעת מה נעשה שם.

אולי משהו שקשור לעוולה האחרונה שנחתה על הכפר.

עוולה שתיאר אותה מדויק, כואב, לא פשוט והגון מאוד, חברי אביב.

מדובר בצווי כריתה ל1400 עצים בשמורת טבע.

נשמע מוזר ואבסורד? הרשימה שלו תבאר הכל

הדבר המדהים הוא שמדרום הארץ מגיעות בשורות בדיוק הפוכות (כלומר של נטיעת עצים על אדמות פלשתינאיות) בזו הלשון:

המשטרה הודיעה היום לתושבי אל ערקיב שהחל ממחר בבוקר יחלו עבודות הנטיעות של קק"ל על אדמות הכפר, באבטחת המשטרה.

תושבי הכפר מתחננים לסיוע ונוכחות מחר, מחרתיים ובראשית השבוע הבא, מדי בוקר, מוקדם.

אם אתם יכולים, צרו נא קשר עם מוריאל לתאום ההסעה מירושלים: 054-3157781
או במייל tarabut@gmail.com לתאום הסעה. ועוד פרטים כללים 

מדהים בעיני איך המדינה בשם בטחון, רצון לייער, רצון לשמר (טבע או ארכיאולוגיה כמו במקרה של סוסיא), בקיצור רצון לוודא שהארץ הזו תישאר אך ורק בשליטה יהודית עושה כל-כך הרבה דברים פוגעניים. כל-כך יפה, עצוב, מדוייק ומתסכל כתב על זה עידן לנדו.

ומה בינתיים? עובדים וחיים, אולי מתעדכנים ונזכרים במוסר הבודהיסטי עליו אפשר לקרוא בגיליון החדש של בודהיזם בישראל

וכמעט שכחתי את מוסא הפלשתיני. זו רשימה שכתבה המורה שלי סנדיה בר-קמה. החלק הרלבנטי במיוחד למי שמתרגל דהרמה ומוצא עצמו חסר אונים מול הכחדה של טבע, הכחדה של בתים "למען" הטבע, מתחיל בכמה פסקאות לקראת הסוף.

הפיסקה נפתחת במילים פירות התרגול כמעורבות חברתית ופוליטית

כשיבוא מוסא הפלסטיני.