בסאן פרנסיסקו על המים, כלומר קרוב לשמיים, עוד מעט נכנס החג, מה נהדר היום הזה

מעולם לא הייתה לי תקופת חגים שכזו.

למעשה כל רגע ורגע, לא היה לי כמותו.

הוא טרי וחדש כמו ריצוד של זבוב שפתאום באמת אפשר לראות כמו פלא

 כמו לראות את בן הזוג מסיר את הסוודר ולהתפלא על כל היכולות של בני האדם באשר הם.

על סן פרנסיסקו ועל מה שהיא מעניקה לי בתקופת הימים הנוראים כתבתי כאן בטור בנרג'י

אבל כמו טבען של מילים, הן אף פעם לא מתארות את רגע ההווה.

"אל תעזבי אותי לבד בימים הנוראים" שר ברי סחרוף בכשרונו המסחרר את המילים של נועם רותם ואני אומרת בואו לא נעזוב את עצמנו!

אף פעם. גם כשקשה וגם שכיף, אין לנו על מי לסמוך אלא על הרגע הנוכחי.

בואו נחייה כמו כוהנים גדולים בטיול שנתי שלעולם לא נגמר כי כולנו "כורד הנתון בתוך גינת חמד"

שקיעה ביוסמטי

ובכל זאת מילה הקשורה לבית הפיזי אליו אני קשורה גם כשאני חופשייה.

לו הייתי בישראל בימים שכאלו, הייתי עושה כל שביכולתי להיות שלום. להביא אותו איתי לכל מקום אליו אני הולכת. בשנה שעברה זה היה גם דרך מסיק זיתים שכלל תרגול מדיטציה ושהייה בכפר. פעולה אנושית חוקרת שממש לא מיועדת לשמאלנים. מיועדת לבני אדם שרוצים לחקור את עצמם לנוכח המציאות שבה אנחנו ושכננו חייים. הנה קישור לכל הפרטים לאנשים שרוצים שגינת החיים תגדל ותפריח טוב.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: