וזה לא שאני חסידת תגובות ואפילו נעים לי שיש לי מעט. זה מין סגנון כזה… והאמת שזה נוח לי כי אני לא מהמגיבים וגם כי עוד לא התחברתי לכלי האינטרנטי ולתוצריו כמו הפייסבוק ועוד, אבל כמו תמיד, וכן כמו כולם, גיליתי שכשיש ציפייה ואפילו היא סמויה מהלב, כנראה שהאכזבה סמוכה לה מאוד.
בעיקר אני תוהה לאן נעלמו כל הקולות הששים להגיב או להתגונן כשנוגעים במשהו שנוגע לדרך החיים שלנו במזרח התיכון. אם כל הקולות קראו והנהנו בהסכמה, הוקסמו כמוני מהתמונה הראשונה והבינו ממנה את הפוטנציאל האנושי הטמון בכולנו, דייני. אם כולם דילגו הלאה בגלל הכותרת הלא ברורה, דייני, אבל אם זה לא נגע לאנשים בגלל חוסר הרצון ללכלך את הכרית ואת התרגול הרוחני בקצת מציאות, אז זה עושה אותי עצובה.
כמו שהעציב אותי לראות את השמחה העולמית על מותו של אדם. הדהרמה לא מעודדת אלימות בשום סיטואציה וכמה מהר אנחנו שוכחים את זה. מתגייסים להזדהות, במקום להרפות, מייצרים סיפורים במקום להביט בעיניים של האוייב כאדם. כן, זה קשה ויש הצדקות ומעשים רעים שאנשים עושים. מעשים נוראיים אפילו, ובכל זאת הדהרמה בוחרת לכוון אותנו לא להגיב באלימות. בשום מצב. כמה שזה קשה!
מלבד ההזמנה לסרט נקודת מוצא ביום חמישי הקרוב, בבית הסנגהה, פרטים כאן:
http://www.tovana.org.il/he/schedule/additional/icalrepeat.detail/2011/05/05/3440/46/-q-q-
יש עוד כל מיני אירועים קרובים שמקלים על האתגר לחיות כאן ופותחים את הלב
יחד בכאב יחד בתקווה – יהודים וערבים זוכרים ביחד, הפעילויות מפורטות למטה
ירושלים יום שני, 9 במאי, 16:00 – 18:00, באימקא
גליל יום שני, 9 במאי, 15:30 – 19:30, סיור, ומעגל הקשבה בכפר קסאייר
יום שלישי, 10 במאי, 9:30 – 16:30 יום משותף
נפגשים בקיבוץ הרדוף, בבית הספר היסודי.
וגם בתל-אביב- בעיקר בנגיעה לקיום היהודי כאן יתקיים טקס מעבר מיום העצמאות ליום הזיכרון של בינה- הישיבה החילונית בשעה 19:00 ביום שני בשכונת נוה עופר בו ידליקו משואות אנשים טובים שדואגים לתרבות הפנימית והנפשית שלנו כמו הסופר חיים באר וד"ר רות קלדרון
וגם אחרי המועדים השמחים, העצובים ובעיקר המסובכים הללו, ב11.5 פתיחת התערוכה של נינו הרמן במוזיאון ארץ ישראל. התמונות שלו הן כל-כך הרבה ובעיקר חוויה של לב.
בירושלים- מפגש אישי וטקס זיכרון משותף
שבו נציין ונכבד את הכאב ואת האובדן בשני הצדדים,
מאז מלחמת 48' ועד היום
ביום הזיכרון, יום ב' 9 במאי 2011, בין השעות 16:00-18:00.
המפגש יכלול סיפורי חיים אישיים משני הצדדים
תרגול מונחה של שיתוף והקשבה מכילה
שירה, תפילה
הדלקת נרות והקדשתם
במפגש זה אנו מזמינים לעבור אל מעבר למתרס שמפריד בין יהודים לערבים בארץ ביום הזיכרון, עוד יותר מאשר בשאר ימות השנה. ביום הזיכרון הזה נתייצב ביחד. נשב במעגל אחד ונבקש להכיל זה את כאבו של זה, ובכך לא נישאב אל הפער והניכור בין שני העמים, המשתמעים ממהותו של יום הזיכרון הממלכתי. נעשה זאת מבלי להתעלם, מבלי להכחיש, ומבלי להאשים או להרגיש אשמים.
מטרתנו במפגש המשותף הזה, לאפשר לכאב – שנגרם לבני אדם בשני הצדדים כתוצאה מההיסטוריה האלימה – לגעת בליבנו ולפתוח אותנו כך שנבחר לפעול בדרכים רבות לשינוי, מתוך אחריות לגורלנו המשותף בארץ הזו.
למען הווה ללא ניכור, עתיד ללא אלימות
הטקס יתקיים בבניין ימק"א, רח' דוד המלך 26, ירושלים, בחדר הספרייה
המפגש ללא תשלום. תרומות לכיסוי ההוצאות תתקבלנה בברכה.
נשמח לראותכם איתנו.
להרשמה נא לפנות לבלה 052-6146603 bsosevsky@gmail.com
בגליל- ביום שני, 09.05.2011 ערב יום העצמאות
נפגש במעגל הקשבה מסביב לבאר הכפר הערבי "קסאייר", הנמצא בקרבת צומת סומך.
נפגש בשעה 15.30 בתחנת הדלק פז בכניסה המערבית לשפרעם, ומשם נסע בשיירה לכפר "קסאייר". נתחיל בהקשבה לדברי אבו מונדר בן הכפר קסאייר ולאחר מכן נשמע דברים מפי אילן פפה המתייחסים לזמן מלחמת העצמאות באיזור זה. נמשיך בפעילות במעגל עד השעה 19.30. המשתתפים מוזמנים להביא כיבוד קל שנחלוק ביחד.
למחרת, יום שלישי, 10.05.2011 יום העצמאות
נפגש ב – 09.30 בבוקר בקיבוץ הרדוף. המפגש יתקיים בשטח בית הספר היסודי בהרדוף.
תוכנית המפגש :
09.30-10.00 התכנסות
10.00-12.00: מליאה – פעילות מחברת ואחריה הרצאה מאת ד"ר יאיר בוימיל ,מרצה היסטוריון באוניברסיטת חיפה ומכללת אורנים על הנושא: יחסי יהודים-ערבים בישראל: מדוע הפעילות לדו קיום איננה נושאת פרי?
12.00-14.00 : סדנאות בקבוצות:
* התבוננות – להיות עם הכאב של האחר – בהנחיית סנדיה רקפת
* בניית קירבה ואמון בקבוצה אינטימית, משותפת לערבים ויהודים – למידה מניסיון מתמשך של קבוצה חיה וקיימת. מנחות: לילא נג'אר-עמורי ויעל דר-פוגלמן
* התחברות דרך צחוק – מנחה – סרור
* תנועה קשובה – מנחים – דר' ג'מאל דגש וזכריה וולף
* משחקי תפקידים – עבודה בדרמה – מנחה – פטר סיני
14.00-14.45 ארוחה משותפת תוך כדי התבוננות.המשתתפים מוזמנים להביא מנת אוכל נדיבה (רצוי צמחוני). את המנות נניח על שולחן משותף לכל המשתתפים.
14.45-16.00 : פעילות במליאה ותפילה משותפת לעתיד.
להרשמה ולפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם אחד מאיתנו –
יעל פוגלמן 052-3797262 ג'מאל דגש, 050-2760402 זכריה וולף, 050-9850230
תגובות
חגיגת המוות של בן לאדן עשתה אותי פסימית מהרגיל באשר לטוב שבאדם. מאוד קשה להבין את השמחה העולמית המתפרצת הזאת.
ובאשר לטור שלך, כשמעיזים לכתוב מורכב, לפעמים המחיר הוא לא להיות מובן. זה נכון גם לגבי טקסטים ארוכים מאוד או כאלה שמכסים כמה נושאים.
תודה רוני. אכן, בבוקר כשראיתי דרך יאהו ממש התקשתי להבין את השמחה אבל אמרתי שאולי בכל זאת יש משהו שאני לא מבינה או מפספסת בגלל מעשי האיש. ככל שהיום העמיק ובזכות הדהרמה, זה הלך והתבהר לי שלא משנה כמה צוהלים, יש פה עיוות, במיוחד כשראיתי שתגובות ראשי המדינה שלנו מלוות במילים צדק וחופש. פה כבר ידעתי לעצור, זה לא חופש יקרים שלי. להרוג אדם ולא משנה מה עשה זה ההפך מחופש.
שמחה שאת מבינה.
אכן נאמר "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך".
אבל נאמר גם "באבוד רשעים רינה".
חברים ובעיקר חברות יקרים/ות ואנינות נפש, עיצרו נא!!!
איבדתן לחלוטין את חוש השיפוט.
לצערינו הרב(אנו אנשי הטוב והאור)יש אנשים ואף קבוצות שהעיוות הטוטאלי הרחיק לכת עד כדי כך שלא נותרה כל ברירה אלא לקיים את ההוראה :"הקם להורגך-השכם להורגו"- זו מלחמה ,זו הגנה עצמית,זהו שכר ועונש,זהו ההגיון האולטימטיבי והטבעי וכך עושים האמיצים והצודקים כדי להגן על גוף העולם מגידולים ממאירים.
רק תארנה לעצמיכן את בן לאדן ו/או חבורתו אוחזים בנשק אטומי…….
אין לשוש אלי קרב אך מותר גם מותר לשמוח בעת נצחון.
תודה על המידע.