נָאכְּבָּאִינג. הקרן הקיימת לישראל עוקרת אנשים בשביל לשתול עצים!

ואף אחד לא מזכיר בגאווה או יודע שאום כולת'ום הופיעה פעמיים ביפו, כי זה יעיד על התרבות המפוארת שהייתה פה ועל כך שיפו הייתה העיר השלישית בחשיבותה במזרח התיכון.

יותר ויותר ברור כשמש שמה שסיפרו לנו אז בבית הספר בעקבות התמונה של האיכר החורש או של מוכתר הכפר המארח את מזכיר הקיבוץ השכן אינו נכון, אינו מדויק.

ואין זה בא לבטל את קיומנו.

אפשר להכיר את הסבל שנעשה, להכיל אותו ולהמשיך לחיות יחד איתו בניגוד לחשיבה שהוא מאיים עלינו, פוסל אותנו ולכן עלינו לטאטא אותו מתחת לשטיח ולמצוא הצדקות למעשים שגרמו לו.

כתבתי על סבל ועל ארבע האמיתות של הבודהה בטור שלי. יש חשש כל-כך גדול בקהילה המתרגלת מלעסוק במציאות שלנו כאן שזה פשוט מצחיק. כן, מצחיק ולא אבוסרד, ולא מגוחך. פשוט מצחיק מלשון שונה ומוזר וגם עליי זה משפיע.

ביום חמישי ה3.2 נחי אלון, פסיכולוג דהרמהיסט, ידבר בבית הסנגהה של תובנה על פתיחת הלב בחיים של סכסוך. כל מורה, בכל תחום האמת,  שמעז להזכיר מחסום, הפגנה, עשייה חברתית ודהרמה בהקשר של החיים במזרח התיכון ראוי בעיניי להערכה.

חמישידהרמה- ערב במסגרת הסדרה של פתיחת הלב במציאות של סכסוך חמישי, 03 פברואר 2011, 19:30 – 21:30 מיקום: בבית הסנגהה- רחוב עובדיה מברטנורה 21, דירה 15, תל-אביב

המנחה: נחי אלון הנושא: האם יתכן מאבק נחוש וחומל גם יחד? תרומה בודהיסטית לגישת המאבק הבונה

על המנחה: נחי אלון – פסיכולוג קליני ומתרגל דהרמה. מהמייסדים והמורים הבכירים של פסיכודהרמה, ממייסדי אגודת ידידי טיבת בישראל. בין השאר נחי גם חוקר וכותב על התנגדות לא אלימה ודרכים שונות של מאבקים אזרחים. הוא כתב יחד עם הפסיכולוג חיים עומ ר את הספר "השטן שביניניו" על הנטייה לדמוניזציה בתוך קונפליקט ועל דרכים לשנות נטיה זו. מלווה דרך ארגון שתי"ל מספר התארגנויות לשינוי חברתי. יעץ לצה"ל איך להתמודד עם המחאה נגד פינוי גוש קטיף על מנת להמנע מגלישה לעימותים אלימים.

ולחזור לכותרת בה התחלתי. זה לא רק שהיה סבל בהקמת המדינה. שהיו יותר מחמש מאות כפרים ששינו צורה או נעלמו. זה הנאכבה שנמשכת. מעצרים לא מדווחים, מבטים למי שמדבר ערבית ברחוב, האשמת אנשים בסהרוריות. סיימתי שלשום את הספר המצויין של סייד קשוע- גוף שני יחיד. ספרות במיטבה באמת. האימוץ של הזהות היהודית ושל הנארטיב היהודי זועק שם בדממה  בכל שורה.

באל עראקיב עשרות משפחות אבדו את בתיהן ומאוימות בנישול מאדמתן. השבוע עשרות אנשים הוכו במהלך מבצעי הריסה ומחיקה של שרידי הכפר אל עראקיב, על מנת "להכשיר את הקרקע לנטיעות".
הידיים הם ידי המשטרה ומנהל מקרקעי ישראל – גופים הפועלים תחת אחריותה של ממשלת ישראל – הגוף המתכנן והפוקד הוא הקק"ל.

לקק"ל יש סמכויות נרחבות בנושאי ייעור וקרקעות, למרות שזהו גוף בינלאומי שאיננו כפוף למדינה ולאזרחי המדינה. לקרן הקיימת תקנות גזעניות המפלות בין אזרחים על בסיס מוצא ומונעות גישה לקרקע מהאזרחים הערבים. הקק"ל פועלת לנישול של תושבי אל עראקיב ושל תושבים בדואים רבים אחרים ביישובים שממשלות ישראל לא הכירו בקיומם.

היישוב אל עראקיב קיים לפני קיומה של מדינת ישראל – ובניו מכונים היום "פולשים" בידי מי שרוצה להרוס את חייהם ולשתול במקומם עצים! לא נסבול את זה!

כל אגורה שנתרמת לקרן הקיימת מסייעת לנישול תושבים מאדמתם.

מחר, יום חמישי, נפגין מול מטה הקק"ל בירושלים
בואו להפגין בתמיכה לזכויות של תושבי אל עראקיב על אדמתם.במהלך היום נוציא הודעה נוספת ומפורטת ומידע לגבי הסעות. לפרטים ניתן לפנות לרועי – 054-6406401, או לחררדו – 050-8927663
תושבי אל עראקיב
התחברות-תראבוט • סולידריות שייח' גראח • חד"ש • קואליצית נשים לשלום • פורום דו קיום בנגב

אנא התגייסו לעזרה. אנחנו זקוקים למכיני ומכינות שלטים. אנחנו זקוקים לעוד משימות. בבקשה פנו לחררדו או לרועי אם אתם מעוניינים לסייע היום. התקשרו למכרים וחברים והזמינו להפגנה – פרטים לגבי הסעות נשלח בהמשך היום. אנא הפיצו את דבר ההפגנה ככל שניתן, בכל האמצעים. וכמובן: בבקשה בואו בעצמכם!

 ולא רק להפגין
המצב באל עראקיב מוסיף להיות קשה. תושבי הכפר עדיין מרוכזים בבית הקברות, וסובלים ממחסור באמצעים, לשנה, בישול והכנת מזון, ובגדים חמים לילדים. היום היו מעט התנגשויות בין כוחות המשטרה והתושבים, שהסתיימו ללא פציעות או מעצרים. חמישה מהאנשים שנעצרו אתמול עדיין נמצאים במעצר.

היום הגיעו מתנדבים לביקור הזדהות, ואנשי הכפר מבקשים מתנדבים שיגיעו לכפר וישהו שם עמהם. אם יש לכם את האפשרות להגיע, אנא התקשרו למיכל כדי לתאם: 052-6886867

ועוד אנשים שעושים דברים חשובים שיכולים לתרום לשפיות דעתנו:
1. כנס עזה שדרות
אני לא חובבת ספרי ניו-אייג' שהם לא ספרי דהרמה אבל יצא לי לקבל את הספר ימי שלישי עם מורי ולקרוא אותו בתזמון מדוייק שהשאיר עליי חותם גדול. הנה כמה קטעים מהספר:

"לכל חברה יש בעיות משלה. הדרך היא לא לברוח. אתה חייב לעבוד כדי ליצור את התרבות שלך. החיסרון הגדול ביותר שלנו כבני אדם הוא קוצר הראייה שלנו. אנחנו לא רואים מה יכולנו להיות. אנחנו צריכים להביט בפוטנציאל שלנו, למתוח את עצמנו לכל דבר שאנחנו מסוגלים להיות. אבל אם אתה מוקף באנשים שאומרים "אני רוצה את שלי עכשיו" בסופו של דבר ישנם מעט אנשים שיש להם הכל, וצבא ששומר על העניים שלא יקומו ויגנבו את זה.

הבעיה היא שאנחנו לא מאמינים שאנחנו באמת כל כך דומים זה לזה. לבנים ושחורים. קתולים ופרוטסטנטים. גברים ונשים. אילו ראינו זה את זה כדומים יותר, היינו משתוקקים להצטרף יחד למשפחה אנושית אחת גדולה בעולם הזה, ולדאוג למשפחה הזאת כמו שאנחנו דואגים למשפחה שלנו.

אבל תאמין לי, כשאתה גוסס אתה רואה שזה נכון. לכולנו אותה התחלה- לידה ולכולנו יהיה אותו סוף- מוות. אז עד כמה אנחנו יכולים להיות שונים זה מזה?

תשקיע במשפחת האדם. תשקיע באנשים. תקים קהילה קטנה של אלה שאתה אוהב אותם והם אוהבים אותך.

בואו למחות כנגד נישול הבדואים בידי הקק"ל.

בואו לדרוש מהממשלה להפסיק להתנער מאזרחיה,
לדאוג לזכויותיהם ולבטל את סמכויות הייעור הגורפות של קק"ל.

ההפגנה תתקיים בירושלים,
רח' קק"ל 1, מחר, חמישי ה- 20 בינואר 2010, בשעה 20:30

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מוטי סגרון  On ינואר 19, 2011 at 12:39 pm

    איתך במאבקך הלא צודק

  • דן  On ינואר 19, 2011 at 12:53 pm

    אני קורא ואינני מאמין
    איזה אנשים מוזרים כותבים פה –
    כאלה שאינם שפויים?
    מאוד יפה מצידך שאת דואגת לסבל של הצד השני.
    הצד השני ניסה לחסל אותנו (כלומר את היישוב היהודי שהיה פה ב-1948 וכמעט שהצליח)
    אין בי טיפה של רחמים לאנשים שניסו לחסל את הוריי ואת אחיי.
    לו הצליחו – לא היית נמצאת פה לכתוב את השטויות שלך.
    הייתי מציע לך לדאוג קודם כל לסובלים מהעם שלך!

  • דודי  On ינואר 19, 2011 at 1:11 pm

    השאלה אם לא החלפת את התמונה שציירו לך בבית ספר באימוץ מיידי של כל טענה ערבית, בכל מקרה של טענות סותרות.

    בכלל זה טענות על בעלות על קרקעות בנגב.

  • יעקב  On ינואר 19, 2011 at 4:15 pm

    פחחח… זכויות אדם זה חשוב אבל כדאי ללמוד היטב את הנושא הזה לפני שמחליטים להפוך אותו למקרה לדוגמה. זה לא המקרה. מישהו מוביל אותך באף ואת משמשת עבורו כאדיוט מועיל.

  • חגית  On ינואר 19, 2011 at 5:30 pm

    אביגיל,
    כתבת כל כך יפה.
    ותראי מה קורה כשהפחד שולט.

    האם הפגנות הן הדרך? האם הן משנות משהו? האם הן מרבות את הטוב בעולם? לא יודעת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: