צו המצפון- מה יהיה עם הפרינג'?

על פרשת השבוע שזכתה לכותרת החיננית צב השעה  כתבתי פה בנרג'י . למעשה כתבתי על המושג של אמירת תודה. אני אוהבת את מה שיצא.
ופה אני כותבת שדי מדהים שרק בספר ויקרא, באמצע התורה מופיעה לראשונה המילה "תודה". האמת שאף פעם לא שמתי לב שבכל סיפורי בראשית המשפחתיים, כל תהליך ההוצאה של משה את עמו ממצרים, ועוד כל-כך הרבה מעשים אנושיים שקרו ואף אחד מהם לא כלל את הקונספט של אמירת תודה. מעניין, לא? ואולי זה מעיד על כך ש"תודה" זה שלב התפתחותי מאוחר יותר? ולא כל-כך טבעי. הרי ילדים לא אומרים בטבעיות תודה על ארוחת ערב שהם מקבלים מהוריהם ובכלל, בשלבים היותר מוקדמים, לא רואים סימנים של הכרת תודה בפעוטות שדואגים להם, שרוחצים אותם, שסוחבים אותם ומה שזה לא יהיה. ואולי כן? שאלה מעניינת.

הרבה דברים יכולים להיכנס ולהתיישב על המצפון שלנו. אולי גם אמירת תודה. אבל בין כל הדברים "הרגילים" והמייאשים כמו הכיבוש, הגזענות, השובינזם ועוד רעות חולות בארצנו ולא רק, ישנו התיאטרון. אחת האומנויות הכי מרגשות שיש. כשהיא טובה. וגם אחד הדברים התרבותיים הכי ישנים ובסיסיים, להציג עולם, להציג בכלל, לספר סיפור. להציג זה דבר שכן זורם בטבעיות גם אצל פעוטות.
השבוע ראיתי הצגה מצויינת שנקראת ג'ננה (אגב, לדעתי השם ממש לא משהו וחבל) הצגה שעלתה בפסטיבל עכו האחרון. ההצגה קיבלה ביקורות די טובות ובעיקר, קיבלה ובצדק מוחלט את פרס השחקנית הטובה ביותר לעינת ויצמן. תפקיד מדהים וקשה. התפקיד של עינת היה תובעני וגדול ולכן מאתגר וכובש אותך בתחושה שאתה רואה עבודה אמיתית של שחקנית.
השחקן שאיתה, שאדי סרור היה גם כן מצוין, למעשה הפתיחה של ההצגה, בה רק הוא נוכח על הבמה במשך כמה וכמה דקות טובות, כמעט העלתה בי דמעות מרוב התרגשות. זה היה רגע בימתי נהדר. שחקן נכנס לבמה ונעמד מול הקהל. כמו שהוא. הגוף שלו, בזמן שהקהל רק בוחן אותו ומצפה ממנו לשחק בפניו, הפרצוף שלו כשהוא רק עומד שם, מביע כל-כך הרבה דברים, מזכיר לך כמה שלמות ועניין יש בפרצוף אנושי, וזה מזכיר לך שרק להביט ולהכיר מישהו חדש זה כמו ליצור תיאטרון שלם בפני עצמו. ואז הוא מתחיל לרוץ. במקום. הרבה זמן ואתה מתחיל לחשוב לאן ולמה ואם זה מעייף והאם מנסים לדמות מסילה של חדר כושר ולמה שהשחקן עכשיו, על ההתחלה כל-כך יתעייף והאם זה חימום מקובל בתיאטרון. וכשהוא פותח את הפה כבר מתחילה ההצגה ונמשכת…. וכן, כפי שכתבו המבקרים, המחזה עצמו לא מבריק אבל הבימוי ובעיקר המשחק הם הם לב העניין. נוגעים במה שאמור לעשות תיאטרון כשהוא טוב ומדוייק.

ולמה אני כותבת בטון של התבאסות? כי רוב האנשים לא הולכים לראות הצגות פרינג'. בטח שלא טובות. לפני כחודש הייתי גם כן בהצגה מצויינת שכתבתי עליה, עם שלושה שחקנים מרשימים מאוד וטקסט מפעים. הצגה שנקראת סכינים בתרנגולות (אולי בגלל השמות, אנשים לא נמשכים?) וגם בהצגה ההיא היו מעט אנשים. איך אפשר להביא קהל לתיאטרון פרינג'?
במקרה של ג'ננה אפילו יש מה שנקרא סלבס ועוד אחד נוצץ במיוחד שכתב וביים אותה והוא יפתח קליין, ובכל זאת אנשים לא באים ואחר-כך התיאטרון הרפרטוארי ברובו נראה איך שהוא נראה.
לא יודעת מה יהיה עם כל פרצוף האומנות שלנו, ומילא הפרצוף, הגוף, הלב, הקרביים. ולא יכול להיות שאומנות התיאטרון היא לא רלבנטית בימינו. פשוט לא יכול להיות.

  ובינתיים הומור- מציאות- תיאטרון. פעם ראשונה שקיבלתי משהו בדואר זבל וחשבתי שזה שווה משהו.

How fairy tales really end:
סינדרלה

[]



שלגיה

[]



כיפה אדומה

[]



היפהפיה הנרדמת

[]



יסמין (אלאדין)

[]



בל (היפה והחיה)

[]



בת הים הקטנה

[]

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רון  On מרץ 27, 2010 at 2:07 pm

    איפה כתוב ששיוויוניות זה ערך חשוב ועל פי מה קובעים את זה? יכולתן של הנשים שונהמ אוד משל גברים בתחום הרגשי והשכלי וזה מחייב התייחסות אחרת אליהן אז קחי את זה בהתאם.

  • קוראת  On מרץ 28, 2010 at 1:29 pm

    מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה לקב"ה, עד שבאתה לאה והודתו." תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס עמ' ב. על הפסוק "וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (בראשית כט 35)

    לקחו ממנה כל כך הרבה, לפחות את זה נשאיר לה..
    ותודה לך על הכתיבה שלך.

  • אביגיל  On מרץ 28, 2010 at 6:12 pm

    ידעתי שזה לא הגיוני שלא נאמרה תודה. וודאי. לאה. האישה החכמה, זו שעיניה היו רכות מקריאת העולם וודאי רק מלדמיין מה זה לקרוא התרגשה מבכי וודאי חשקה בקריאה בספר, שלא לדבר על כתיבה שלו. תודה רבה לך קוראת!
    ואולי להבדיל יש פה גם סוג של תשובה לרון. וודאי שיש שוני וטוב שכך, אבל שוני לא אומר חוסר שוויון והירארכיה. פשוט לא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: