על פרשת וייגש כתבתי פה בנרג'י. זה כיף, כי זו אחת הפעמים שהכי חיברתי בין המקום שבו אני נמצאת בתרגול האישי שלי לבין הפרשות.
דיבור נכון. זה מלווה אותי מאז שהייתי בכיתה ב' וקיבלתי הערה בתעודה- אביגיל מפטפטת יתר על המידה.
ואכן, זה ממשיך ופוגש אותי. ואני כנראה רוצה לפגוש את זה- בהצגה שכתבתי על 'אונאת דברים' ושהייתה בעכו. ועכשיו בריטריט האחרון, עת כל השדים והדפוסים הרגילים הגיעו לבקר, ראיתי כמה התמלול שלי את העולם מקשה. לא רק עליי, אלא גם על מי שנמצא לידי. במקרה של הריטריט האחרון זה היה הצוות שניהלתי במטבח.
אז החלטתי שזה צריך להיות התרגול שלי עכשיו. ויונתן דומיניץ, אחד המורים שהיה שם, עודד אותי מאוד ושלח לי חומרים בנושא ובעיקר גרם לי לחוש שזה אפשרי לתרגל את זה.
אז הנה. שבת שלום!
תגובות
גם המאמר וגם הפוסט
בהצלחה
נשמח לקרוא גם את החומרים ששלח לך ולהעמיק עוד בנושא, שרבים מאתנו עוד צריכים ללטש בתוך עצמם…
שבת שלום 🙂