חיי שרה בשיפוצים

על פרשת חיי שרה כתבתי פה בנרג'י http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/966/242.html

כן, עכשיו גם הקישוריות לא עובדות. לצערי, את התמונה לא החליפו בפרשה וגם לא את הכותרת. כן, הפרסום כנראה עובד…. האמת שדווקא תלמיד אחד בישיבה החילונית (לא תלמיד שלי) ניגש אליי לפני שבועיים וסיפר לי שסבא שלו מסביר כל ארוחת שישי משהו על פרשת השבוע וכל פעם הוא משתמש במקור אחר. עוד הוא סיפר שבאותה שבת, של עקדת יצחק הוא הביא מהאינטרנט דברים שאני כתבתי! אז הנכד סיפר לסב שאני מורה בישיבה החילונת וכל זה דרך האינטרנט. זה היה ממש משמח.

ועוד אמת, שכבר מיום שבת אני מנסה להעלות את הפוסט הזה. וזה לא מפתיע בכלל עם הכותרת שבחרתי לעצמי לפני שהיו בעיות בשרת.

בחרתי את השם כי אני בתהליך שיפוצים וכנראה שכל החיים אנחנו בשיפוצים אלו או אחרים. יום שבת ה14.11 היה לפי התאריך הלועזי היום בו עליתי לקרוא בתורה לכבוד הבת מצווה שלי, לפני 22 שנים! באותה פרשה.

אז יש לי הרבה דברים לומר, אבל בינתיים אני מבסוטית שאפשר להעלות דברים וגם אני אחרי טיפול יוגה, הידעתם שיש דבר כזה? של מורה מצויינת ליוגה שגרה בירושלים, בעין-כרם.

היה קר בחוץ וחם ונפלא בפנים וקצת עצוב בלב, כי עין-כרם המקסימה, שבאה לי בדיוק בזמן, בשעת דמדומים שהכיפות הזהובות של הכנסייה מבריקות, היא ממש כפר או יותר נכון הייתה כפר של אנשים אחרים. מקומות כמו "מדרגות הכפר" שימשו את האוכלוסיה הפלסטינית ממש לא לפני הרבה זמן והיום גרים שם אנשים שבטח נאבקים להקים להם מדינה. לפחות זה, אבל עדיין זה היה מוזר. גם הם משפצים לעצמם את ההיסטוריה אחרת.

ברור שהרבה מקומות כבושים במדינה הזו, מה שלא מקל על החיים, אבל בפעם הזו, והייתי שם הרבה פעמים בחיי, העלתה את זכר הכפר ביתר בהירות. מה שלא מפריע לי להמליץ על בית קפה מדהים וטעים שנקרא ענבל- לחמניות טריות טריות. מחברה ירושלמית שמעתי שהארוחות בוקר שם מצויינות. למי שזה נשמע כמו סוג של 'הרצחת וגם ירשת' שלא יילך. עוד הפריע לי שכשהסתכלתי בויקפידיה על עין כרם הופיע הטקסט המקומם הזה: (שהזכיר לי פעולות בצופים שהייתי עושה על סטריאוטיפים ואפלייה- כלומר זה כל-כך בסיסי שזה זועק.

(שהזכיר לי פעולות בצופים שהייתי עושה על סטריאוטיפים ואפלייה- כלומר זה כל-כך בסיסי בשקיפות של זה, שמנסים לומר, שזה זועק:)

"בתחילה יושבו הבתים הערביים הנטושים בעולים ממרוקו, רומניה ותימן, אך במרוצת השנים מצאו ירושלמים רבים את הקסם שבשכונה הכפרית והציורית, ואט אט התחלפה אוכלוסייתה בבעלי מקצועות חפשיים, אמנים ואוכלוסייה אמידה

מה שעוזר לי לקחת ביתר קלות את תקופת השיפוצים אותה אני מבלה בגבעתיים, בירושלים, אצל השכנה מהדלת ממול ועוד מקומות היא להבין שאני בסוג של טיול. לא טיול כל-כך מוצלח, אבל טיול. וכך בלב התחנה המרכזית השנואה עליי בירושלים יכולתי להצית סיגריה אפילו שאני לא ממש מעשנת, לקנות גלידת ריאו ולהסתכל על העננים המטורפים שנעים בשמיים. כמובן שעם כובע צמר ועם לב משתאה אל מול ההמולה הירושלמית, עדיין לא ברור לי איך אנשים בוחרים לחיות פה. ועוד אנשים אהובים עליי מאוד.

ובעצם ירושלים היא גם עיר משתפצת, תדיר. ושוב אנחנו מתחברות…

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: