דברים

גרסא פרשנית-פסיכולוגית משהו על פרשת השבוע 'דברים' כתבתי בנרג'י

ועכשיו לגרסא האישית- תמיד אהבתי את המילה הזו- דברים. שם נהדר מלא משמעויות שכמובן באנגלית לא יכלו לקחת אותו- THINGS או WORDS או TALKS ומצאו לו שם מצחיק Deuteronomy.

אפרופו מצלול, דברים נשמע כמו גברים ואכן בשניים מהמחזות שכתבתי, החידוד האולי לא מחודד הזה נמצא בפתיחת ההצגה. נשאיר את זה לפעם אחרת, מה זה אומר עליי.

אתמול עשיתי מחווה למשה רבנו, המספר של ספר דברים. יצאתי לטיול לעבר מקדש אינדיאני שנקרא QUEMADO ובדרך החלטתי לא להגיע עד אליו. הטיול היה מדהים, בדיוק בדרגת הקושי המתאימה לי (בניגוד לטיולים אחרים בסביבה פה שהם הרריים ותלולים) והרגיש כמו יותר משעתיים של מדיטציה בהליכה. ראיתי את ההר שנראה כמו אוכף מרחוק. הוא בלט החל מאמצע הדרך ונראה מפתה ומזמין. כל פעם שחשבתי להפסיק עלו בי הקולות-

תמשיכי עוד קצת,

מה הגעת עד לפה, לא חבל?

עד הקקטוס הבא ואז תראי,

אם יבוא פרפר אז תדעי,

אם תוכלי לראות את המדבר השטוח אז תחזרי,

אחרי הפיפי,

אם יהיה צל,

זה טוב לדיאטה

ועוד ועוד מחשבות ודברים שהתרחשו מול עיניי, בעיקר קקטוסים ופרפרים. עד שהחלטתי שאני ממשיכה. ברגע ההוא נפסקו ההתלבטויות והיה לי שקט מוחלט. עד שכשהייתי ממש קרובה להר, ויכולתי לשמוע את האנשים שעליו והסוסים שהביאו אותם לשם, הבנתי שאני יכולה גם עכשיו להחליט שזהו. והנה הנוף המדברי שאותו בעצם רציתי לראות, יותר ממקדש מתוייר, התחיל להיגלות מול עיניי ודרש סיבוב קטן בדיוק במקום שבו נעצרתי.

הלכתי לראות את המדבר השטוח והראות לא הייתה במיטבה, אם כי כמובן מרשימה. חזרתי לדרך המלך והבטתי שוב בהר הגבוה ונזכרתי במשה שזכה רק לראות את הארץ המובטחת, אבל לא דרך עליה. כמה כאב ותסכול היו לו שם, כאב עצמי של מחשבות פנימיות ולא קבלה של המציאות. באחת הבנתי מה זה היאחזות במקומות, במטרה הלפעמים טיפשית שיש ב'להגיע' ולא בדרך שהיא באמת מה שיש. ובאותו רגע חוויתי את החופש העצום של הויתור. בדיעבד טוב שחזרתי מתי שחזרתי, כי נפלאות הדרך נתנו לי מתנה- דומה לשם המקום אליו הלכתי- שריפת הזרועות מהשמש.

שאלה למבינים באומנות נוצרית.

היום הלכתי לבקר בבית הקברות בפעם הרביעית. כל השבוע הוא היה סגור והיום לכבוד התיירים המקסיקניים שמציפים את העיר הוא נפתח. הסתבר שיש שם כנסייה קטנה שהשאירה אותי עם פה פעור. באופן מאוד לא טיפוסי היו על התקרה ארבעה ציורים של נשים. הרסתי קצת את אלמנט ההפתעה, כי בהתחלה כשהתיישבתי ראיתי אחד ומעליו היה כתוב- אסתר. מוזר אמרתי לעצמי והסתכלתי לפינה שממול. מעליו היה כתוב- דבורה. עוד יותר מוזר חשבתי והבטתי באלכסון ומעל הציור שסוף סוף היה מוכר והגיוני היה רשום- יהודית. (שזו שערפה את ראשו של הולפרנוס) ואז קמתי ממקומי, כדי לראות את הפינה האחרונה ומה רבה הייתה הפתעתי שמעל האישה הרביעית התנוסס השם- אביגיל!

שתבינו, לא רק שאלו לא ציורים אופיינים לכנסיות במקסיקו ולדעתי (וזו השאלה) גם לא בשאר הכנסיות בעולם אלא שהשם אביגיל זה ממש לא שם מקובל. בעיירה בה גרתי, הרבה פעמים אנשים אמרו לי שזה שם של גבר. ואפילו הדוור שהביא לי פעם חבילה ניסה להתעקש על כך. קצת לפני שהגעתי למקסיקו בפעם הזו, פגשתי איש מהרפבוליקה הדומיניקנית שאמר לי שהוא חשב שאביגיל זה שם משפחה במקסיקו. אחרי זה, שוב לתדהמתי (צר לי שזה מוטיב חוזר בחיי…) מישהו בעיירה שלי המליץ לי על ספר של סופר מקסיקני נשכח שהתפרסם בעיקר כשדרן רדיו. הלכתי לחנות הספרים הקרובה והצצתי בספר. באחד העמודים פתאום אני רואה שמופיע אדם ששם משפחתו- אביגיל.

אני מנסה לגלגל בשעות האחרונות את הצירוף של ארבעת הנשים הללו בהקשר של אומנות נוצרית אך ללא הועיל. אני כן יודעת שבמסורת התלמודית דבורה, אסתר ואביגיל נחשבות לשלוש מתוך שבע נביאות.

אם מישהו יודע על הצירוף או על חשיבותן בנפרד באומנות הנוצרית (מלבד יהודית) אשמח לשמוע. אולי כמו העיירה הזו, זוהי כנסייה וצירוף חד פעמי.

מה שכן בשיטוטים מצאתי את אחד הדברים היותר מצחיקים או הזויים ומדהימים (כן, שוב) שראיתי בחיי. מה שכן, צבע התיק לא הפתיע אותי, כי בסיפור שכתבתי ואולי פעם יתפרסם, צבעתי את אביגיל התנכית באדום.

אז הנה גם היום היה קצת נגוע בתנ"ך. כנראה שככה זה כשנמשכים למדינה קתולית.

ועוד שאלה באנגלית

איך לתרגם הכי בדיוק את המילה PRUDENCE? המופיעה גם בשיר המקסים של הביטלס

והנה סגרתי את הרשימה בהערה על תרגום לצד השני….

 

ומהנעשה בארצנו העריצה… והמאוד לא תנכית! ואולי כן? טוב, תלוי באיזה חלק….

הזמנה להפגנה חשובה שתתקיים מחר החל מעשר בבוקר. מי שצריך טרמפ מעומר או מבאר שבע שיתקשר לחגית

0547822260

 
הפגנה ושביתה ברהט נגד מצעד הגזענים

הוועדה העממית של העיר רהט קוראת להצטרף להפגנת סולידאריות ותמיכה בדו-קיום ובזכות של הקהילה הערבית בישראל לחיות בשלווה ללא הפגנות שנאה ברחובותיה.

 רהט
ביום ראשון – עמידה עם תושבי העיר בזמן בואו של הגזען ברוך מרזל
 

בוועדה העממית להתנגדות לגזענים ברהט הוחלט על הצעדים הבאים:

– הכרזה על שביתה ביום ראשון הקרוב בכל העיר רהט,

– פרסום הודעה לכל תושבי הנגב להשתתף בפעילות להתנגדות לגזענים,

– הקדשת דרשות המסגדים ביום שישי לנושא הגזענות וההתנגדות לה

– ותהלוכה נגד הגזענות ביום ראשון בכביש הראשי בעיר רהט.  

לפרטים: עבדאלקרים אל עתייקה                0544336579  

אנו קוראים לכל כוחות השלום ולכל מתנגדי הגזענות לעמוד לצידם של תושבי רהט בכדי להוכיח כי קומץ קטן של גזעני הימין הקיצוני לא יצליחו לפגוע במרקם החברתי ובשכנות הטובה בין תושבי המדינה.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On יולי 26, 2009 at 12:55 am

    תודה על רשימה מעניינת.

    1) המילה Deuteronomy מגיעה מן היוונית Δευτερονομιον, ומשמעה החוק השני, או ספר החוקים השני.

    2) את המילה prudence הייתי מציע לתרגם ל'תושייה'.

  • אורי  On יולי 26, 2009 at 1:28 am

    הפונט היווני לא עובד באתר רשימות, אבל יש חשיבות להעיר כי גם במסורת היהודית נקרא ספר דברים בשם 'משנה תורה'.

  • אביגיל  On יולי 26, 2009 at 7:43 pm

    תודה אורי על התגובות, נראה לי שיש לי קארמה לא טובה עם תגובות. אני אוהבת את הצעת תושיה, אבל זה משונה כי התכונה הזו נחשבת לאחת המעלות בשבעת המעלות הנוצריות, כלומר בניגוד לשבעת החטאים. תושיה זה עד כדי כך חשוב? אולי כן, כמו 'מאמץ נכון' בטרמינולוגיה הבודהיסטית. זו מילה יפה ומצחיק לחשוב שזה היה שם של מישהי, בעצם עדיין, לכבודה כתב לנון את השיר. התכונה הזו מיוחסת לאביגיל התנכית ואכן היא הייתה בעלת תושיה, אבל מעניין מה עוד זה יכול להיות. כן, אני יודעת מה אומר השם דברים באנגלית, כלומר ביוונית, אבל זה כ"כ יותר מסובך מ'דברים'. בכל אופן תודה

  • רועי  On יולי 27, 2009 at 9:14 am

    הי אביגיל,

    שאלה מעניינת מאוד, לגבי ארבעת הנשים. אני לא מומחה, אבל הסתכלתי קצת ויש לזה תקדים – בקפלת הבתולה מגואדלופ שבמנזר descalzas reales שבמדריד צייר צייר בשם Herrera Barnuevo סדרה של 68 דמויות נשיות מהברית הישנה, שכוללת את הארבעה שהזכרת. כולן איכשהו מהוות פרה-פיגורציות למאריה ומעניין לנחש איך. משחקי הפרה-פיגורציות הם לפעמים יצירתיים מאוד. מכיון שמדובר במנזר נשים, התכנית העיטורית הזאת היא הגיונית.

    פחות ברור מהי המוטיווציה לעטר כך את הכנסיה שלך. יכול להיות שהצייר מחבב נשים אסרטיביות והוא הלך ומצא לו כמה. הקתולים לא נורא קשוחים בענייני תכניות איקונוגרפיות והמגוון שלהם הוא אינסופי.

    מקווה שזה עוזר, רועי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: