פרשת בלק- מה אפשר ללמוד מחיות?

ביתר אריכות כתבתי על פרשת השבוע פה בנרג' אגב, אני מקווה שזה ברור שלא אני נותנת את הכותרות השונות. לא שמשהו לא בסדר בהן…. סתם בשביל הרקורד.

האתון של בלעם מלמדת אותו לקח חשוב, בין אם היא משמשת כמצפון פנימי שלו ובין אם "סתם" חיה שלוחת האלוהים, חשבתי על כמה אנחנו למדים מחיות. מהחיות "הפרטיות" שלנו ומחיות בטבע.

כמה אפשר ללמוד אפילו מזבוב שמותח לנו את העצבים או ממקק שאנחנו יראים ממנו כאילו היה שלוח השטן בעצמו. בסרט WALL-E המצויין, שמסתבר שראיתי בדיוק בשנה שעברה, עשו תיקון יפה לחשיבותם של מקקים בעולמנו.

ועוד נקודה למחשבה- במדרש רבּה, מסבירים מדוע אלוהים סידר שהחיות לא ידברו "סתם פי הבהמה שאילו היתה מדברת לא היו יכולין לשעבדה".

מכיוון שזה הפוסט החמישים שלי חשבתי לכתוב בו חמישים דברים שאפשר ללמוד מחיות. מכיוון שבילדותי גדלתי עם כלבים, עד התיכון וזה היה ממש מזמן, אין לי יותר מידי הערות לכתוב, לכן חשבתי להזמין אנשים לכתוב דברים שהם עצמם מניסיונם האישי למדו מחיות.

{לצערי, משום מה אני לא יכולה לפרסם תגובות, אז לא נראה לי שאצליח לומר תודה או תגובה מסויימת ועל כך אני מתנצלת}

הפסקול המלווה את הרשימה הוא כמובן תוכי יוסי של אברהם חלפי.

1. כשכואב מאוד מאוד, אפשר גם להתרחק מהבית. אם עדיין לא הגיע זמנך להיפרד מהעולם, יחפשו וגם ימצאו אותך. (לימדה הכלבה הראשונה שקיבלה אותי למשפחה שלי- מפּיץ)

2. אין מה לקנא באנשים אחרים. במיוחד לא באיך שהם נראים (לימדו אותי פרפר וציפור שעפו זה לכיוון זו במהלך ריטריט ויפאסאנה)

3. עדיף להיות שמח וצוהל גם אם חושבים שאתה מטומטם (מלמד אותי כל כלב סאטר-אירי שאני פוגשת, ומרגישה שהוא התאום היפה שלי)

4. אין מחיר לחופש (כל פרפר שאני רואה)

5. אפילו בתוך מדים יש בן-אדם (לימדה אותי מפּיץ שהייתה מזהה את אחי מתקרב כשהיה חוזר מהצבא)

6. לפעמים יש חשיבות לשמות (לימד אותי דובּי, כלב הזאב שלנו שכנראה השתגע ככל שהתבגר והיה גדול משמו. לאחר ששנתיים הסכים לישון רק ברכב של אבא שלי מסרנו אותו)

מוזמנים להמשיך את הרשימה ולאהוב חיות…

משום מה, למרות כמות צפיות לא רעה, חוץ משניים- עלמה ובחזרה לצועד (ותודה רבה אבל ממש רבה לכם) אנשים לא מוסיפים מה הם למדו מחיות.

בכל אופן אני מוסיפה עוד שיר שקשור ללמידה מחיות. שיר כובש של להקה חמודה שנקראת BOWERBIRDS שהייתה לי הזכות לשמוע אותם לפני שנה בשיקאגו. להופעה בניו-יורק לא אלך. למרות שאנחנו לא לבד כמאמר השיר, לפעמים אנחנו כן.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עלמה  On יולי 4, 2009 at 8:51 am

    למדה אותי כלבתי טוטי, שהיתה כל כך מסמורטטת אבל היה לה לב זהב ותמיד נחפזה להציל גורי חתולים עזובים

  • בחזרה לצועד  On יולי 4, 2009 at 9:06 am

    לימדו אותנו העכברים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: