על חורים- הספד, שיר והזמנה

א. הלכתי לשמוע קונצרט בדרום העיר. בעודי משוטטת באזור הבחנתי בחתיכת שמיים עצומה, תחושה של ים ברקיע כאילו מישהו מסגר פיסת שמיים בלב הבניינים הצפופים. אם זה היה בסנטרל-פארק לא הייתי משתאה והייתי הולכת אחרי שביל השקיות של כולם. כמו כולם. אבל לא האמנתי מה עושה שם יריעה כחולה ועצומה, בודדה בחופש שלה בין הבניינים החבוקים זה לזה והתקדמתי לכיוונה, אולי תיפתח לפניי כמו מצנח אולי היא תצביע לי על הזיווג השמיימי. רק כשהתקרבתי הבנתי. זה החור שנפער. החור שאף פעם לא אצליח למלא בתובנה כי הייתי בהודו, אחוזה בגלגולי הקודם, בזרועות שוויתרתי עליהן לפני ש2001 תמה.
 
ב. אבא שלי על ג'ו עמר

Having just returned home after a year in the US, I was struck by the coincidence of remembering great popular singers who die. Michael Jackson was everywhere, and many of his songs and particularly the productions were astonishing. But, as I drove around Beer Sheva the radio in Israel was full of stories and songs of Joe Amar z"l who was buried yesterday in Israel.
My first awareness of him came when I was a young teenager in Lincoln, Nebraska, and a father of one of my friends told me I had to hear this record. He was Nathan Bernstein z"l the father of my friend Zeff. Nate owned a supermarket in Lincoln and he was a very simple and very Ashkenazi Jew, but somehow, and at the time it never occured to me to wonder, he got his hands on a Joe Amar record. I sat down, and he played "yismah moshe" for me. It was an amazing experience. All of my American teen age negativity about Jewish music flew out the window. Here was beat, great melody, and what a voice. Nate love hazzanut, and this was also his first exposure to Paytanim, and the great hazzanut tradition of Mizrahi Jews, although at the time I did not even know what to call it.
Anyway, this all came back to me listening to the clips of Joe Amar, and I was moved by what he did to both inform Ashkenazi Jews about this great and profound musical tradition, and also how, afterwards, he influenced Israeli Mizrahi Jews to proudly continue and develop these traditions. In recent years Piyyut hugim and concerts have taken off. Joe Amar was the one who began it all, at least as far as public awarenexx and acceptance was concerned. I mourn him, but have the CD's to refresh the spirit. Yehi Zikhro Barukh.
Michael Graetz

 ג.
חורים ביצירה

שום שירה לא תיערם
בדם הקרוש שכבר התאדה,
כמו נצנוץ ההתלבטות- לענוד
שרשרת לבבות
ולחכות שיבינו.

האם ניצלתי את נעוריי או
שהם חלפו, אולי הם כאן
ואני חייתי אותם שלא בזמנם, בזמני.
איך לחזור ולנסוע עוד ועוד.

ועוד נותרה בעיית הליטוף
והציפייה לחיות את חיי.
ואני לא היחידה שכותבת, שמתעדת
וההמתנה כביכול נוחה. אלא שהסוללה שלי נגמרת
כמו הרצון להיות ברורה, כמו ללעוס מסטיק
ולהינשך שוב ושוב באותו מקום זעיר פנימי,

פרטי עד כדי בדידות החיידקים.

ניו-יורק 2009

 

ד.

תנועת "ילדי אברהם" בבית ג'אלה

מזמינה אותנו להשתתף באירועי שבוע השלום בבית ג'אלה

6.7.09-10.7.09

 

ביום שלישי, 7.7.09,  בשעה  17:00  נקיים הפגנה פלסטינית-ישראלית משותפת נגד הגדר

ההפגנה תערך בשער הגדר בואדי אחמד הגובל בין בית גאלה לגילה

 

רקע:

גדר ההפרדה מתפתלת בין בית ג'אלה לגילה כשואדי אחמד חוצה ביניהן ומעליו, בגובה עשרות מטרים, נמתח הגשר של כביש המנהרות.  ואדי אחמד מסתיים בשכונה הצפונית של בית ג'אלה.  מכביש ירושלים- בית-ג'אלה מסתעפת דרך עפר מעל הואדי המסתיימת בשער של הגדר מרחק כמאתיים מטרים מבית ג'אלה. לאורך הואדי מטע זיתים נטוש בין מאות דונמים. בשטח ההפקר מתגוררות מספר משפחות פלסטיניות.    

 

הרשמה מוקדמת:- במרכז: יעקב- 09-7670801, 050-5733276. בירושלים:-עזרא-050-5515751.  

                         תום- 054-7594929. יהב-  054-8194173.

 

ופתאום נזכרתי באחד מהשירים הראשונים שכתבתי כבוגרת, כלומר אחרי הצבא.

 

דֵרֵך חוֹר שֶבָּקִיר

אָנִי מֶחַכָּה לַשֶׁמֶשׁ שֶׁתַאִיר

עוֹד.    

אָ-הַ-בָ-ה מִתְפַּרֵקֵת לְאֲנַחוֹת, הָנַחוֹת,

חוֹרִים וָעוֹד.

הָסֶדֶק מַחְזִיר לִי מַבַּט

הוּא שָּׁיַיך לַקִיר

וְהַפְּרִיחָה שֶּׁמֵאֲחוֹרַיו לא מֵעַנְיֵינֵת

כְּבַר נוֹבֶלֶת

פּוֹרַחַת חָדַשָׁה, שֶׁמָתְחִילַה אַחֵרֵת.

 

מקסיקו 1998