בלומס דיי ה-16.6

בלומס דיי
זו השנה הראשונה שאני חוגגת את בלומסדיי באמת כי סיימתי לקרוא את הספר בשנה החולפת. כתבתי על כך פה.
במודע או לא במודע הלכתי לישון בפיז'מה ירוקה והבוקר בהחלט הרגשתי איזו חגיגיות באוויר ואני מתעתדדת ללכת לאירוע משמח בניו-יורק. כשהייתי באירלנד לפני עשור עוד לא קראתי את הספר. טיימינג זה הכל בחיים!!!!

בדפי הבוקר שלי כתבתי את הקטע הבא לכבוד היום. יומו של בלום.
 
רק להיום- לחיות במודעות של יום שעובר, להרגיש את הבוקר ומתי הוא מסתיים, להקשיב לצלילים המתקפלים, מתנערים מהלילה, אולי יעזרו לסמן את המעבר. מה יש בבוקר שעושה אותו ראשיתי ומלא אפשרויות. לשים לב כיצד הצהריים נכנס, כמו ציור של רותקו הוא מתגנב בשכבה משלו ופתאום הוא נוכח. איזה ריחות הוא מביא איתו, איזו תחושה של כבדות והרי רק לא מזמן היה בוקר ואיך עכשיו האור כל-כך בהיר. אבל מתחילות להיזרע בו נקודות של צבע, אולי של כהות, איך בכל צהריים יש לפני ויש אחרי והשעה הזאת, המדויקת, של צהרי היום חמקמקה כמו הגדרה בין טוב לרע. לפעמים. וכשמתחילים הצבעים להיטשטש יותר והעייפות הולכת ומשתלטת, אבל גם צבעוניות חדשה נזרקת פנימה, של התעוררות, של ציפייה, לשים לב למאבק של השמש בהיעלמותה שלה. בסנדלים שנחלצים. האם אפשר לחפש בהן שאריות של בוקר? והאם ערב יורד ואיך הוא עושה את זה. איך הוא מכריז על עצמו, באיזו תאורה הוא משתמש וכמה הערכות צריך לכבודו, וכמה איחולים והכרזות, ומתי החשש והספק מתגנבים, מסתכלים לאחור על יום שלם שעבר, יום שהערב חותם, בתוגה, למרות שיש עוד לפניו את הלילה, הוא לא האחרון בשרשרת, אבל משום מה הכי עצוב כשהוא מסתיים. זהו. כיוון הצלילים משתנה, גַדֵל והערב מעריב ומחשיך וכבר אין במה לנער את העייפות ממקומה, החלל מתכהה וסדקים מועטים, הולכים ומתמעטים, של תקווה, של ערנות, נותרים, מקווים שאולי החלומות יסדרו את המחשבות, את כל מה שנחווה היום ואולי יחווה אחרת מחר. ודווקא הלילה החותם, המסרב לגווע, שכמו בציור של רותקו אפשר למצוא בו גוונים של שחור והוא נאבק בתחושה העצמית שהוא פה על מנת להישאר, יודע שרק עוד רגע ייחשף שזה לא נכון. שגם החושך דינו לתום ולגווע.
 
איזה כיף, עוד שכן ברשימות כתב על היום. ככה זה בכדור הארץ ולקח טוב לחיים. היום של מישהו אחד הוא הלילה של מישהו אחר.

יום-ערב שמח!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On יוני 16, 2009 at 6:21 pm

    הבוקר התחיל בקרב יריות לא ברור באמצע קינג ג'ורג', אבל נדמה לי שאין לזה קשר לג'ויס.
    אהבתי את הפוסט.

  • אביגיל  On יוני 16, 2009 at 6:53 pm

    תודה דפנה על העדכון ושמחה שאהבת את הפוסט. לקח לי זמן למצוא את הידיעה באתרי החדשות, מעניין שלפעמים לא רוצים לחדש משהו. זה בטח היה מפחיד. ואומרים שניו-יורק מסוכנת… שיהיה ערב שקט.

  • אסתי  On יוני 16, 2009 at 9:08 pm

    מולי בלום שלנו
    כל כך יפה אמרת את זה:
    והאם ערב יורד ואיך הוא עושה את זה. איך הוא מכריז על עצמו, באיזו תאורה הוא משתמש וכמה הערכות צריך לכבודו, וכמה איחולים והכרזות, ומתי החשש והספק מתגנבים, מסתכלים לאחור על יום שלם שעבר, יום שהערב חותם, בתוגה, למרות שיש עוד לפניו את הלילה, הוא לא האחרון בשרשרת, אבל משום מה הכי עצוב כשהוא מסתיים.

    מקסים.

  • אביגיל  On יוני 17, 2009 at 8:00 am

    איזו מחמאה. בדיוק אחרי שחזרתי עכשיו משש שעות של קריאה מחלקים של יוליסס כשהקצפת הייתה כמובן מולי בלום. כל שנה זוכה לכבוד שחקנית אחרת. הפעם הייתה שחקנית בשם bernadette quigley שהייתה מצויינת וממש התרגשה בסוף. הכן! שלה הזכיר את הכן של סאלי מכשהארי פגש את סאלי. וכן, יכול מאוד להיות שנורה אפרון לקחה מג'ויס את הרעיון. הנה האתר שלה ליתר ביטחון http://www.bernadettequigley.com/home.html
    לחיי מולי בלום!

  • אביגיל  On יוני 17, 2009 at 8:51 am

    אחרי ההערה של אסתי ואחרי שאמא שלי שלחה לי את הכתבה הזו חשבתי שאכתוב פוסט נוסף כי הערב היה באמת מרשים ומעורר מחשבות על תרגום ועל מקור וגם העובדה שהמחבר של הכתבה הופיע בערב (בעצם זה היה רבע יום, כי זה התחיל בשש ונגמר בחצות) ובכלל היו שחקנים מרשימים כל-כך, בעיקר
    john sea
    אבל אני ממש עייפה ולא התכוונתי לכתוב עוד פוסט. בכלל פתאום ניו-יורק מכתיבה לי יותר ויותר פוסטים למרות שהיא אמורה להכתיב לי מחזה וספר חדש. טוב, זה גם יגיע.
    בינתיים הנה הכתבה המצויינת מהניו-יורק טיימס שתמצה נכון לעכשיו את יום בלום. עד שאולי נחגוג אחד בתל-אביב. בטח גם אצלנו יש קונסול אירי שיבוא ויקריא קטע במבטא הנכון כפי שהיה הערב.
    http://www.nytimes.com/2009/06/16/opinion/16mccann.html?emc=eta1

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: