דיכוי בתוך דיכוי בתוך דיכוי והאומנות המהפכנית של האושר

הסיפור הבלתי ייאמן על חוק הנכבה ועל איסור רגשות באמת נשמע כמו מחזה ברכטיאני מוטרף כפי שתפס עידן לנדו פה.

ההפגנות בעקבות החוק ההזוי והמעצר של מתרגלת באוניברסיטה, נועה סלור, הזכירו לי את הימים החשוכים של המלחמה האחרונה שהורגשה בעיקר בדרום וההשתקה המפחידה של קולות שהתנגדו לה. מדהים ויפה לראות איך רן צורף שנכחתי בזמן שנעצר במלחמה והתייחסו אליו בצורה מחפירה, החל בהפגנה, דרך תחנת המשטרה וכלה במעצר הלילי ושאר העונשים שבאו בעקבותיו הוא עדיין בראש המחאות השונות.

בגלל התרחקותי הפיזית מהדרום החלטתי למצוא מזור בדהרמה- התורה הבודהיסטית.
תרגול מֵטַה (מונח בשפה הפאלית- השפה של הכתבים הבודהיסטיים המוקדמים והנה גם בויקפידיה בעברית) עזר לי למרות שמצאתי בו בעיקר צידוקים לרמת האבסורד. אבל אני אמשיך לתרגל אותו כאילו הוא היה זרע סודי שאין לי מושג מה יצמח ממנו בסוף.
מתרגמים את המונח מֵטַה לאהבה ללא גבולות ולעוד כל מיני מושגים יפים שנשמעים ניו-אייג'ים למרות שהם עתיקים לפחות כמו הכותל המערבי.

שרון זלצברג מורה בודהיסטית נפלאה שכתבה את הספר המומלץ (מתורגם מאנגלית) חסד- האומנות המהפכנית של האושר מסבירה שהתרגום הכי קרוב למֵטַה הוא דווקא חברוּת. התרגול המדיטטיבי הזה הוא פיתוח איכות פנימית של חברות, חברות עם עצמנו, עם אחרים ובעצם עם החיים עצמם. וזה לא שאנחנו הופכים להיות אנשים שאוהבים ומאשרים את כולם, אלא שזו הופכת להיות תפיסת חיים, של נוכחות עם הדברים כפי שהם, דרך של חיים בעולם, שמכלילה הרבה יותר אנשים בחיים שלנו, סוג של תנועה חופשית יותר בעולם.

זה לא פיתוח של איכות מזויפת שמכסה על הרע, אלא ניסוי רדיקאלי שמוציא אותנו מהמגבלות של עצמנו, מהאדם שאנחנו חושבים שאנחנו ובטח מהתפיסות שיש לנו לגבי אחרים. התרגול מרחיב את תשומת הלב שלנו אל כל האנשים סביבנו, אל החיים שלנו, להתעניין בהם באמת ולא לחכות שהם יגיעו לאיזו נקודה מושלמת מעניינת יותר. לשים לב איפה אנחנו נעצרים בנתינת אהבה, לעצמנו ולאחרים כמובן.

והחוק החדש הזה מנסה להרחיק אותנו עוד זה מזה, ערבים ויהודים, שמאל וימין, חוק שמנסה לצמצם את יכולת ההזדהות שלנו עם החיים. עם הכאב של השכנים שלנו ובעקבות זאת עם הכאב של עצמנו. אפילו בתלמוד יש אמירה ששיירה של הכנסת כלה דוחה שיירה של לוויה. זה לא אותו דבר, אבל זה מראה שיש היכרות בחיים כפי שהם, כאב ושמחה, המשכיות ועצירה, מוות ולידה (למרות שהסופר חיים באר תמיד מספר שאמא שלו הייתה אומרת- מה ההבדל בין לוויה לחופה? בלוויה קוברים אדם אחד ובחופה קוברים שניים)

כי האיכות של מֵטַה עם כל האהבה שלה והנוכחות מסייעת ללב שלנו לגדול, להתרחב במקום הכיווץ התמידי שלו שאנחנו בקושי שמים לב אליו. לקרוא לכאב בשם כאב. לחוות עוד ועוד רגעים בהם רואים דברים בבהירות והלב נפתח אליהם.

הנה כמה דרכים לעשות משהו מלבד מדיטציית מֵטַה

1. היום תתקיים משמרת מחאה נגד חוק הנכבה וחוק הנאמנות הבאים עלינו לרעה.

על-מנת להימנע מחיכוכים עם רשויות החוק, נקבע שהמשמרת תהיה שקטה ומצומצמת.

המשמרת נערכת בשיתוף פעולה עם חברי תא חד"ש וחברים נוספים. בואו!

 

שעה: 13:30, אוניברסיטת בן-גוריון, ליד שער הכניסה הראשי (מול סורוקה)

 

 2.אירוע "מוחקים את הגזענות"
מבצע ארצי למחיקת כתובות גזעניות
בערב חג השבועות, יום חמישי, 28.5.09
המבצע ביוזמתה של קבוצת "קול אחר" ובהשתתפות המטה ללוחמה בגזענות, מרכז השלטון המקומי, תנועות הנוער, התנועה הקיבוצית ועוד
ברחבי המדינה פזורות כתובות הקוראות לרצח ולגירוש אנשים על רקע מוצאם והשתייכותם. כתובות אלה נחרטות בתודעת הציבור, משחיתות רכוש, פוגעות בנוף וגם בנפש.
בערב חג השבועות, בין השעות 9 ל-12 בבוקר, יצאו מאות מתנדבים ברחבי הארץ למחוק כתובות אלה. בחג השבועות נקרא את "מגילת רות", אשר במרכזה רות המואביה, אשר דבקה בחמותה נעמי, על אף שלא הייתה מבנות ישראל. מסיפור זה נלמד על חיים משותפים, סובלנות ואהבת האחר.
מרכז השלטון המקומי, ובראשו מר שלמה בוחבוט, נרתם אף הוא למבצע, ועודד את כל הרשויות המקומיות לקחת חלק ולסייע במחיקת הכתובות. ביום חמישי נצא יחד כדי לקדם את ההתחייבות ב"מגילת העצמאות" לפעול למען שוויון בלי הבדל דת, גזע ומין.
אנו קוראים לציבור הרחב להצטרף לאיתור הכתובות ולמחיקתן. נשמח לקבל דיווחים על מיקום כתובות לאתר האינטרנט שלנו: www.othervoice.org  
לפרטים נוספים:
שמוליק מרזל – 050-5654201
אריק ילין – 054-4689001

3. ולסיום, אם עוד לא חתמתם- מצורף לינק לחתימה על העצומה החשובה נגד חוק האוסר על ציון "יום הנכבה" אנא קראו, חתמו והעבירו הלאה לרשימות התפוצה שלכם, כך שיהיה פה קול חזק ושפוי בעד דמוקרטיה וחופש הביטוי בהתאם לרוח מגילת העצמאות

http://www.atzuma.co.il/petition/aditayar/1/1000/

 

בינתיים רק אהבה תביא אהבה!