רבות התלבטתי אם לכתוב פוסט שקשור לבחירות. אני אומנם מזדהה עם מיעוטים אבל ממש לא חיה פוליטית וגם ממש לא מחבבת את שלמה ארצי, פשוט פעם הייתה תקופה שהייתי מעודכנת יותר במתרחש במציאות, החל ממוסיקה פופולארית וכלה בהתנדבות להשקיף על קלפיות ולספור קולות עבור מפלגת חד"ש. באתר הזה אני די חדשה ועוסקת בנושא הארכאי של פרשת השבוע, אבל עכשיו שראיתי שיובל סער שהסביר לי כל-כך יפה איך להתמצא באתר של רשימות, כתב בתמצות ובניקיון על תמיכתו בחד"ש החלטתי ללכת בעקבותיו ולחדש משהו קטן משלי.
אני מתנדבת כמעט חצי שנה ביחידת החינוך של כלא באר-שבע או יותר נכון בחלק (סניף?אגף?) שנקרא "אוהלי קידר". אני מלמדת אסירים מדיטציה במסגרת יוזמה של מיכל ורשבסקי שכבר שנתיים גם מלמדת בעצמה וגם מנחה ומלווה מתנדבים כמותי (בערך כמותי, כי אחת מהן היא רקפת בר-קמה, המורה שלי שתיארה נהדר את חווית הלימוד בכלא) בלפחות עשרה בתי כלא ברחבי הארץ.
אז כן, אני מנסה ללמד מדיטציה שאני מעדיפה לכנותה- התבוננות, קבוצה של עצורים, שזה אנשים שעוד לא נשפטו. (שתדעו שאדם יכול להיות עצור כמעט שנתיים). סטטוס העצורים מכתיב את סגנון ופתיחות הקבוצה (בניגוד למשל למחוייבות שיש לאסירי עולם) ולכן אצלי, יחסית, יש תחלופה גדולה.
שבוע שעבר הגיעו יותר משלושים אסירים ובסוף הפגישה אחרי שהודעתי שבגלל הבחירות אגיע ביום ראשון שאלו אותי למי אני מצביעה. האינסטינקט הראשוני שלי שהוטבע בי בימי הצופים היה שאסור לי לחשוף את דעתי הפוליטית, אבל ברגע השני נשמתי עמוק ונזכרתי בחופש אותו אני מתרגלת ואמרתי בטבעיות וללא חשש- חד"ש. רוב האסירים בכלא באר-שבע הם בדואים מהדרום כך שמהר מאוד אחד הסביר לשני באיזה מפלגה מדובר ואני חייכתי ואמרתי כן, זו מפלגה יהודית ערבית, האות ו'. בזמן שנעלנו בחזרה את הנעליים (אגב, מדהים לראות את הפירמות המנצנצות של הנעליים שלהם) חלק הודו לי עבור השיעור וחלק אמרו שהם גם יצביעו ו' וידאגו שעוד יצביעו ו'. ואני בכלל לא חשבתי על פוטנציאל השכנוע בכלא.
היום לפני ההליכה לכלא עלתה בי מחשבה קצת זדונית. ללבוש את חולצת חד"ש שקיבלתי באחת מהמחאות השקטות שהיו נגד המלחמה בבאר-שבע ולעשות פרסומת סמויה בזמן ששישים זוגות עיניים יביטו בי ויקשיבו למה כדאי להם להתבונן ולהתרכז בנשימה שלהם. לבשתי את החולצה הגדולה (בין כה וכה אני תמיד לובשת לכלא את בגדיי המגושמים ביותר) ורכסתי מעליה סוודר מחשש שאני עושה מעשה אסור.
הפחד שלי היה קצת מוצדק, כי הסוהר בכניסה לכלא, זה שעושה לתיק שלי שיקוף וצוחק שהגונג שלי נראה כמו כוס קידוש והשעון המעורר כמו נשק קלט את החולצה. "איזה מפלגה את?" הוא שאל ואני הבטתי על קצות האותיות שהוא היה יכול לראות וחשבתי שהוא כנראה באמת האדם הנכון לתפקיד שלו.
ואני לעומתו…
בגלל שבאתי בשעה וביום שונים ומול ה"חוג" שלי התקיימו גם חוג קרמיקה ואולפן ובעיקר כי באתי עם התכוונות לא ממש נכונה, כלומר לא רק בשביל להעביר את חוכמת המדיטציה המשחררת אנשים מכלאי התודעה, הגיעו לי למפגש רק שמונה אסירים שהבחינו בחולצתי הלבנה והבוהקת.
אם מישהו יודע איך מבררים מדגמי בחירות בבתי הכלא, אשמח לשמוע אם הייתה עלייה למפלגת חד"ש שגם הפעם אצביע לה בגלל האפשרות להפוך את המקום הזה לסוציאליסטי יותר. (כשישבתי במשרד שטפתי עיני בעיתון יומי וראיתי מודעה של איקאה- רשימת הבחירות הכי טובה- ובה פירוט של כל ההוזלות ליום הבחירות). וכמובן בשביל לשנות את אופי המדינה היהודית שלנו ששכחה את בסיס יהדותה- כל בני האדם נבראו בצלם….
וגם בגלל הדעות של מלומדים כמו דרור וקים שר, עמיתי לעבודה בישיבה החילונית-בינה, ששלח מייל זה לחברים.
שנבחר בטוב ובחופש….
|
תגובות
עד כמה שאני מבין, האסירים מצביעים ב"מעטפות כפולות", כלומר בגלל שהם לא יכולים להצביע בקלפי בה הם רשומים, הם מכניסים את המעטפה לא ישירות לקלפי, אלא למעטפה אחרת בה רושמים פרטיהם.
זה הליך דומה לקלפיות בצבא ("קולות החיילים" המיתולוגיים), בבתי חולים, בנציגויות הדיפלומטיות, ובקלפיות הנגישות (בהן כל אחד יכול להצביע אם נמנע ממנו להצביע בקלפי הרגילה שלו).
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/netzivutNEW
את כל המעטפות האלה לא פותחים בליל הבחירות, אלא מעבירים למשרדי ועדת הבחירות בכנסת. שם בודקים שהבן אדם לא הצביע גם בקלפי שלו, ואם זה כך, מוציאים את המעטפה הרגילה, ושמים אותה בערמה. בסוף התהליך פותחים את כל המעטפות ביחד וסופרים את הקולות.
לכן קולות האסירים, והחיילים, והחולים, והדיפלומטים כולם מעורבים, ואין לדעת מה היה איפה.