מים. אדמה. מלחמה- פרשת בשלח

מישהו כיסה את באר-שבע בכרזות של מפלגת צומת וזו הסיסמא, אני ממש לא עושה פרסומת סמויה למפלגה הממוטטת הזו אלא שהסיסמא מתארת בדיוק את מה שקורה בפרשת בשלח.

מים. אדמה. מלחמה- מה מותיר לבני ישראל המצב המפורסם בו הם עומדים לפני ים סוף כשמאחוריהם המצרים והמדבר ממנו ברחו והם יחד עם זקנים, נשים וטף? לפנות לאלוהים שיארגן DELETE על האוייב. סוג של טבח עם, אולי נקרא לזה טרור קטן? מעניין לחשוב איזה מצבי פעולה נותרים לפליטים במנוסה?

פרשה בשלושה חלקים: (שמות יג פס' יז- פרק יז)

מים- בשיח המודרני, בפסיכולוגיה ובאומנות כבר הוסכם שאלמנט המים מייצג נשיות. ביהדות מוטיב המים חובר למרים הנביאה. בניגוד לסיפור של וירג'יניה וולף על אחותו של שיקספיר, את מרים אין צורך להמציא. היא נמצאת בסיפור מקוטע ולא רציף, לא תמיד בשמה, אך תמיד בספר הספרים. סיפורה קצר, פרגמנטרי ופזור, קצת כמו החיים שלי, קצת כמו החיים של כל אישה. לראשונה מופיעה ללא שם. עומדת וצופה על תיבת אחיה התינוק בתפקיד די גדול לילדה. שנית היא שבה ומופיעה בתור זו שמשכנעת בעורמה את בת פרעה להביא לילד מיניקת עברייה- את אמא שלהם. אחר-כך לא שומעים עליה כלום. משה הופך לנער, מקבל ייעוד, מגייס לכך את אח שלו ומשחרר את בני ישראל מעבדות. כל-כך ברור לפי סיפור נרטיבי טוב שהיא זו שהייתה עוזרת לו בעיניני העם, כל-כך ברור, למי? אפילו בתיאורים המפורטים על יציאת בני ישראל ממצרים היא אינה מוזכרת. רק בפרשה שלנו, בסוף חציית ים סוף, היא מופיעה מצוידת בשם ובתואר, מובילה את הנשים אחריה אבל הקרירה שלה כמשוררת מובילה נקטעת ועד סוף ספר שמות וספר ויקרא לא שומעים עליה עוד. אמא שלי כתבה מאמר באנגלית שהתפרסם באנתולוגיה נחשבת שערכה עתליה ברנר ונקרא בשם הקולע DID MIRIAM TALK TOO MUCH. (הקישור הוא מאמר אחר באנגלית על דמותה של מרים)
 וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:
בספרות חז"ל עושים בהרבה יותר כבוד למרים הנביאה וחוקרים מודרניים רבים טוענים שבוודאי היו קטעים נוספים אודותיה שירדו בעריכת המקרא. קרוב לוודאי שאת שירת הים היא זו ששוררה ולא משה. דבר יפה במיתולוגיה היהודית הוא המדרש שמופיע במסכת אבות- עשרה דברים נבראו בין השמשות. זה מדרש שמסביר שגם את התופעות הלא הגיוניות בעולמנו כמו פי האתון של בלעם שנפתח ודיבר בעד עם ישראל, אלוהים ברא. אומנם הם לא הוזכרו בבראשית, אבל בערב שבת בין השמשות הוא ברא אותם. דברים כמו קשת, מן, ואת בארה של מרים. זוהי באר מסתורית שנובעת ונעלמת לעם ישראל ומי שכתב אודות מופעיה בספרות העברית לדורותיה הוא הסופר המוערץ עליי חיים באר בספרו האחרון לפני המקום

אדמה-  וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם
ובנוסח שלפסוק אחר
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם
כל הפרשנים עסקו בשאלה אם כתוב בים למה כתוב גם ביבשה, ואם ביבשה למה בתוך הים.
מדרש יפה מסביר שהים נקרע לבני ישראל רק אחרי שהם באו לתוכו והמים הגיעו עד החוטם שלהם ואז נהפכו ליבשה. שזה סוג של אמון בדרך שבה אתה הולך או כמו האימרה- קפוץ והרשת כבר תיפתח. מדרש אחר מסביר איך נחשון, הגיס של אהרון קפץ ראשון למים וגרם למים לסגת ולההפך ליבשה.
בשבילי הדימוי של הכניסה לים סוף מזכיר צוואר רחם דרכו חייבים לעבור כדי להיוולד ואסוציאציה זו עלתה לי בשיעור פרשת השבוע עם הרב חגית סבג מהתנועה המסורתית. פרשנים רבים רואים את יציאת מצריים כתהליך של לידה של עם ישראל ואכן ההתנהגות של עם ישראל היא כשל תינוק שכל הזמן רוצה שירימו אותו על הידיים, ייתנו לו אוכל ומים מים ויספקו את צרכיו.

מלחמה (יזומה)
פרעה משלח סוף סוף את עם ישראל, אבל אלוהים שנהנה להתעמר בו, לא מוותר על הפריבילגיה ועל הניסיון שצבר בהקשחת לב פרעה ומחליט לסיים את העבודה. ושוב הוא לא נותן לפרעה לתקן את עצמו או לנהוג בניצוץ האנושיות שכביכול הוא העניק לאדם- בחירה חופשית.
וכך נכתב בפרשתנו
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם: וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר: וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ כֵן:וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ: וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ: וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ: וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה: וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם…
אז נכון שיש את המדרש המפורסם בו אלוהים כועס על בני ישראל שהם אומרים
ת שירת הים. הוא אומר להם- מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה? אבל אחרי קריאת הטקסט המקורי, קשה להאמין שהוא באמת אמר את המילים האלו. זה די עצוב לחשוב על זה שאנשים שנמצאים בנקודת מפנה, שמרגישים שאין להם לאן ללכת כי כל האפשרויות חסומות, מרימים ידיים ופונים לאלוהים, שמילא שיעזור אלא שיחסל בשבילך את הבעיה.
הבחירה הטבעית במלחמה ובשנאה כפי שמציע ליברמן, צומת ועוד מפלגות מסוגם היא חולשה עצומה. אנושית? כן. נסמכת על מסורת אבותינו? כן. אבל לאן זה מוביל? מצאתי במחברת ילדותי קריקטורה של דודו גבע מתקופת האינתיפאדה השנייה. גם זה מתאר את הפרשה על קצה המזלג. (אם תפתחו את הקובץ כדאי להגדיל ולקרוא)
מים ואדמה זה דברים נקיים מאלוהים, טבעיים שלא שייכים לאף אחד וההכנסה שלו או של כלי המלחמה למשחק הזה היא אופציה ברברית ואפילו ילדותית שמזכירה "שברו את הכלים".
שיהיה שבוע טוב מלא בבחירות נכונות ושפויות שרוצות בטובת בני האדם, שמשחררות מים ואדמה לבני האדם שחיים כאן. וסליחה על האיחור בפרסום, יצאתי לראות אדמת מדבר…. ואפרופו כל הפרשה הזו, הנה שיר שכתבתי בסיני בשנת 2005
בסיני
כמה יופי יכול להיות בכחול וצהוב
ושיח בוגנוויליה? לא יודעת לנקות
מעליי חול של ים, אולי
בליקוק, כמו מלח
של דמעות תמיד          
טבוע בפנים כמו הנמשים שתובלו
בחום ופחד          
מהיותי יותר מידי.
מתאמצת לשמוע את קול הרוח
לא הומה או שורקת. גואשת
בצבעים המונחים לפניה, לא.
אולי מפשרת לשלום, מזיזה הרים
צהובים שחרשתי בכפות רגליי ילדותי
שגדלו. מרככת אותם בקירוב גלי ים.
לעולם לא נחה מזעפה,
עוברת לחבל ארץ אחר זורעת בקרקע
שלום רוחני יפה כמו הכחול
הכי עמוק.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: