איזו מדינה עצובה וצבועה

אני גרה השנה באזור באר-שבע. מה שהתחיל כחופשה מהעיר הגדולה ושנת שקט הפך להיות בין לילה לאזור מלחמה. השתתפתי בהפגנות השקטות של קבוצת פעילות יהודית ערבית בדרום למען שלום, הידברות והפסקת האלימות, Darom4Peaceדרום לשלום, שהוקמה כהתארגנות ספונטאנית של קומץ אנשים. דווקא רובם תלמידים ומרצים ממכללת ספיר, כלומר אנשים שרעשי אזעקות ונפילות לא זרים להם. כראוי למצב מלחמה נפגשנו ביום השני למלחמה במקלט והחלטנו שקודם נביע קול מחאה נגד האלימות משני הצדדים ואחר-כך נשב לפתח את הקבוצה ליום שיגיע אחרי המלחמה… והנה הוא הגיע ומחר, יום חמישי, באותו מקלט, ניפגש ונתחיל את הדיאלוג.

כביכול הגענו לנחלה, אבל שני דברים מעיבים על המפגש. הראשון שהמדינה והדרום חוזרים לשגרה, בלי להתייחס לפריבלגיה שיש בכך! ברצועת עזה לחלק אין בתים לחזור אליהם! אין רכבות שמחזירות את הסטודנטים ומזוודותיהם לאוניברסיטה שאין! יש מאות הרוגים וסוכות אבלים. ואני לא מתעלמת מהנזק שקיים אצלנו ומהמוות והאובדן והפצועים. במיוחד יקר לליבי אותו ילד באר-שבעי שגראד פצע את ראשו בדיוק בטיילת של רמות בה אני עושה צעידות ופעם גם אני נקלעתי שם בזמן אזעקה. ובכל זאת, בעזה אין חזרה לשיגרה ואין תקשורת שמחפשת את התמונה שתכתיר את המלחמה וכו'. 

והשני אם רוצים שניגע בעניי עירנו…. אפשר לראות בכתבה הזו מתוך מהדורת החדשות בערוץ 2 שסיקרה את אחת ההפגנות שהשתתפתי בה. מילא השתתפתי, כתבתי את השלטים שטוענים שהיו בגנות המלחמה. והם לא. במו ידיי הכנתי את השלטים שהביעו מחאה כנגד האלימות! במחאה עצמה לא גינינו ולא צעקנו על אף שוטר כפי שהמשטרה אומרת בסוף הכתבה. הייתי שם וזהו שקר גס. אם כבר מי שהפר את השלווה היו נהגי המוניות שנעצרו בטור מקביל, יצאו ממכוניותיהם, צפרו וקיללו את הבנות שאף אחד לא ירצה לעשות להן ילד ועוד כהנה וכהנה אמרות שפר. 

ולגבי הצביעות. כשנוח למדינת ישראל, לאה שקדיאל, האישה והבג"ץ, נחשבת כדוגמא חינוכית וטובה. וכשלא, היא אוסרת אותה בביתה, גוזרת עליה לאבד את הפרנסה וכך הלאה…

אגב, זהו המעצר הראשון של לאה שקדיאל מתוך שלושים וחמש שנות פעילות פוליטית והשתתפות בהפגנות, זוהי עוד עדות לאן התדרדרנו! כשחזיתי מרחוק יחסית בשאלת התם שלה את המשטרה- למה אתה לוקח את המצלמה שלו, לא האמנתי כמה מהר היא הועלתה לניידת, זו הייתה תחושה של סרט רע מעולם אחר.

כל זה כמובן שלהפגנות הימין והסולידאריות לא היו שום תגובות משטרתיות. תצפו שוב ושוב בכתבה ותאמרו לי שאיך אפשר לא להתעצב…

ולגבי המשפט- מחר היה אמור להיפתח משפטם של לאה שקדיאל, ניר אורן, אסף בונדי, אור פרנקל, גיא גולדשטיין ורן צורף. השישה נעצרו במהלך משמרת מחאה שקטה של תושבי הדרום, יהודים וערבים בעד הדברות , וכנגד הפעילות האלימה משני הצדדים . כל השישה הואשמו ב"השתתפות בהתקהלות אסורה" ו"השתתפות בהתפרעות לאחר הוראת פיזור". לאה וניר נשלחו למעצר בית של חמישה ימים והורחקו מבאר-שבע למשך שבועיים. אסף, אור וגיא גם הם נשלחו למעצר בית של חמישה ימים. רן נשלח ליום בכלא "אוהלי קידר" וגם כעת, שבועיים לאחר משמרת המחאה, הוא עדיין עצור במעצר יישובי מלא בצפון, מנוע מלהגיע ללימודיו.
מתוך כתב האישום: "…התקהלו הנאשמים במקום תוך שהם מחזיקים בידיהם שלטים בגנות המבצע הצה"לי בעזה ובעד היציאה מרצועת עזה ובכך הפרו את השלום במקום".
כחלק מהטיפול בית המשפט לא מוכן להודיע לנו סופית מתי יתקיים הדיון בעניינם.

הייתי בתהליך שמיעת העונש וזו הייתה סחבת ארוכה שנמשכה בבית המשפט המחוזי למעלה מחמש שעות. (מודה שעזבתי באמצע.)

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמנואל  On ינואר 28, 2009 at 12:44 pm

    כל מיני אנשים רצו שנתנהג לפלסטינים כמו שפוטין התנהג כלפי הצ'צנים. אומנם לא עשינו את זה כל כך הרבה זמן ובכזו יסודיות, אבל זה מה שעשינו החודש בעזה.

    אבל מתברר שהערצת פוטין לא נעצרת שם. עכשיו היא מגיעה גם אלינו. בסוף נישאר עם פוטינקרטיה, בה מותר להיות רק אופוזיציה מטעם, ומי שמעז למחות באמת, מוצא את עצמו במעצר, כמו גארי קספרוב.

  • יוסי  On ינואר 28, 2009 at 12:44 pm

    מבלי להכיר את העובדות (פרט לנאמר ברשימתך), כדאי שהנאשמים ישקלו לבקש דחיית המשפט כדי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיסגור התיק מהטעם של "חוסר עניין לציבור".

    אם היועמ"ש יסרב לסגור התיק, כדאי יהיה לבחון האפשרות לעתור נגדו לבג"צ.

  • אזרח.  On ינואר 28, 2009 at 2:22 pm

    והמדינה מבהיל. הסימנים נמצאים,ופעמוני האזהרה מצלצלים.

    http://www.oldamericancentury.org/14pts.htm

    גב' יקרה,המדינה הפקידה את המשטרה כגוף הממונה על "מורל העם".
    מזכיר לי משהו מהעבר.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1053875.html

    מבצע "עופרת יצוקה" | המשטרה: להגביל שחרורם של מפגינים נגד המלחמה כי "פגעו במורל העם".

    עוד גוף חזק ממונה על נטרול המחאה.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1052925.html

    בימים האחרונים זימן שירות הביטחון הכללי עשרות ערבים ישראלים לתחקורים ולשיחות אזהרה במטרה להרתיעם מהשתתפות בהפגנות נגד פעולת צה"ל בעזה. מפגינים שנטלו חלק באירועי מחאה ביפו, בסכנין ובשפרעם נקראו ל"שיחות הבהרה" גם כאשר ההפגנות התקיימו כחוק.

    מזכיר מדינות אחרות באיזור.
    פעולת כתישת האזרחים בעזה ,וניטרול המחאה ע"י השימוש בכח של גופים שונים של המדינה,מוכיחים שישראל השתלבה היטיב בתוך מדינות האיזור.

    ג'ורג' קרלין מסביר את ההבדל בין זכויות, לבין פריבילגיות.

    http://il.youtube.com/watch?v=4F1Lq1uFcAE&feature=related

    George Carlin – Rights.

    השתקת המחאה היא מחלה כלל עולמית.גם בארה"ב ה"גדולה" משתיקים את המחאה.

    http://il.youtube.com/watch?v=BCLuYvBeq40

    Citizens Arrested for commiting FREE SPEECH in Washington DC

  • אייל גרוס  On ינואר 28, 2009 at 2:54 pm

    אכן שערוריה. וזה ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". כתבה באמת מדכאת, תודה על הלינק. הפצתי בפייסבוק..

  • טלי  On ינואר 28, 2009 at 4:58 pm

    כששמעתי על מנכ"ל פורום המשפחות השכולות שנעצר בגלל שהחזיק שלט "שותפים לכאב, שותפים לתקוה", לא האמנתי. "מה?!? " שאלתי שוב ושוב.

    ואז קראתי ושמעתי על זה, וקראתי גם את התיאור הזה על המעצר http://theparentscircle.com/hebrew/articleMain.asp?id=117

    ואת התיאור שלך, אביגיל, ואני כבר מאמינה שזה מה שקורה במדינתי ה"דמוקרטית", אבל לא מוכנה להשלים עם זה.

  • אהרון תמוז  On ינואר 28, 2009 at 6:50 pm

    אנו רואים רק את קצה הקרחון של עובדת היותו של השמאל הרדיקאלי היהודי סכנה ממשית לבטחון המדינה. יש בבלוגספירה כותב/כותבת שהסיע/ה ברכבו/רכבה לתחומי מדינת ישראל פלסטיני שנאסר עליו להיכנס לתחומי מדינת ישראל מסיבות בטחוניות

  • נגה  On ינואר 28, 2009 at 9:37 pm

    אנשי דת מוסלמים, יהודים, ונוצרים בתפילה לשלום לא הורשו להכנס לבית החולים תל השומר.

    תפילה לשלום כאקט פוליטי שנוי במחלוקת:
    http://latimesblogs.latimes.com/babylonbeyond/2009/01/israel-interfai.html

  • אהרון תמוז  On ינואר 28, 2009 at 10:11 pm

    מה היה קורה לו היתה מתפתחת קטטה בין המשלחת לבין משפחתו של חייל פצוע או בין מאן דהו ?

    לתפילות יש כנסיות,מסגדים ובתי כנסת

  • גדי  On ינואר 29, 2009 at 3:12 pm

    שם רגוע יותר – פחות אלימות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: